זמן מסך ופרגון תמורת תקציבים

לפני שבועיים הקדיש הערוץ הראשון של הטלוויזיה תוכנית בת שעה לרגל פרסום ספרו של בן ציון נתניהו, אביו של שר האוצר, על חמישה אישים מרכזיים בתנועה הציונית. בנו של המחבר, בנימין נתניהו, אינו נמנה עם אבות הציונות ואינו ידוע דווקא כהיסטוריון, אך הוא זכה לנתח של כ-10 דקות מהתוכנית, בהן דיבר על מורשתו הציונית. קודם לכן, ב-12 בינואר, זכה גם מאיר שטרית, הנושא בתואר "השר במשרד האוצר", לתוכנית מיוחדת במגזין החדשותי של ערוץ 1, "מבט שני". במרכז התוכנית עמד סיפור חייו המופלא ומסעו משכונת עולים דרומית לצמרת הפוליטית. שני האירועים האלה יצרו בקרב מי שעוקב אחר המאבק התקציבי של רשות השידור תחושה לא נוחה, כאילו מנסים מנהלי הרשות לקדם את האינטרסים שלהם ושל המוסד בראשו הם עומדים באמצעות חשיפה חיובית למי שאמורים לקבל החלטות קשות הנוגעות למוסד.



בימים אלה עורכים מנהלי הרשות, ובראשם היו"ר אברהם נתן והמנכ"ל יוסף בראל, סדרת פגישות עם המעורבים בקביעת תקציב רשות השידור: נתניהו, שטרית, השר הממונה על הרשות אהוד אולמרט ויו"ר ועדת הכספים אברהם הירשזון. בפגישות מנסים נתן ובראל לשכנע את הנבחרים שיש לבטל חקיקה קודמת, הקובעת כי הרשות צריכה לקצץ בתקציבה ולהפחית את האגרות שהיא גובה מהציבור.



בדיקת מספר הופעותיהם של שלושת השרים המעורבים בהחלטה על שידורי ערוץ 1, לעומת מספר הופעותיהם בכל אחד מהערוצים האחרים, מעלה ממצאים מטרידים. מתחילת נובמבר 2003 עד סוף ינואר 2004 היה מספר ההופעות של שרים אלה בערוץ הראשון (לא כולל ערוץ 33 של רשות השידור) גדול ב-54% ממספר ההופעות בערוץ 2 וב-35% מהמספר בערוץ 10.



הופעה בטלוויזיה, יודע כל פוליטיקאי, קובעת במידה רבה את מעמדו בציבור ובקרב חברי מרכז מפלגתו. יש הטוענים כי שר האוצר נתניהו חייב את כל הקריירה הפוליטית שלו ליכולתו להשפיע על בוחריו באמצעות הופעה טלוויזיונית. לכן, יש המאשימים את רשות השידור ב"שוחד מסך" - מדיניות של חשיפה מוגברת של הפוליטיקאים הרלוונטיים כדי לעורר בהם אהדה לעמדתה.



אברהם נתן, יו"ר הרשות, אינו מופתע ואינו נבוך מהממצאים על הכיסוי הנרחב לו זוכים השרים הדנים בתקציב הרשות מצד ערוץ 1. "לערוץ 1 יש יותר תוכניות אקטואליה מלכל ערוץ אחר, ולכן טבעי שהשרים יופיעו בו יותר", הוא אומר.



אבל מעבר למספר ההופעות, הקדשתם לשטרית תוכנית במבט שני. שרים בכירים ממנו לא זכו לכבוד רב כל כך.



נתן: "הוא שר במשרד האוצר והוא שר חשוב. הכתבה לא היתה רק חיובית, היו שם כמה עקיצות כלפיו".



ומדוע היה שר האוצר צריך להופיע בתוכנית על ההיסטוריה הציונית?



"זו היתה תוכנית חשובה מאוד, על אבות התנועה הציונית, והיא לא היתה על נתניהו אלא על אביו, שכתב את הספר. אתה ידעת לפני התוכנית מי היה זנגביל?" (ישראל זנגביל (1864-1926, סופר ומחזאי יהודי-בריטי, מחסידי הציונות הטריטוריאלית, ה"ח).



אבל מה הקשר של נתניהו הבן לעניין?



"הוא בכל זאת רה"מ לשעבר".



בין אם יש לחשיפת היתר של הפוליטיקאים בערוץ הראשון השפעה ובין אם לא, נראה כי מאבקה של הרשות לדחיית הקיצוץ בתקציבה מתחיל לשאת פירות. הכנסות הרשות ב-2003 הסתכמו ב-883 מיליון שקל. אולמרט הודיע כבר כי הוא תומך בדרישת הרשות להעלות את אגרת הרדיו לרכב ב-75% ל-265 שקל ולקצץ ב-49% את אגרת הטלוויזיה לסכום דומה. אם תתקבל הצעתו, הכנסות הרשות לא יפחתו ב-68 מיליון שקל - כפי שקבעה הכנסת בחקיקה - אלא יגדלו ב-4 מיליון שקל; יחד עם הכנסות נוספות של הרשות יגיע תקציבה ל-102 מיליון שקל יותר מהסכום שנקבע על פי החוק.



הרשות הציעה גם שתי חלופות אחרות: דחיית הקיצוץ באגרת הטלוויזיה והעלאת אגרת הרדיו לרכב ב-30 שקל, או איחוד האגרות וגבייתן באמצעות אגרת רכב בסך 450 שקל.



הצעות רשות השידור מתבססות על יכולת הגבייה הנמוכה יחסית של אגרת הטלוויזיה, אותה משלמים רק כ-70% מהחייבים. אגרת הרדיו לרכב היא חלק מאגרת רישיון הרכב, ושיעור הגבייה שלה קרוב ל-100%. לכן, הגדלת אגרת הרדיו על חשבון אגרת הטלוויזיה מקטינה את המוטיווציה להתחמקות מתשלום אגרת הטלוויזיה ומגבירה את שיעורי הגבייה. ואולם באוצר ובמשרד המשפטים טוענים כי השינויים שמבקשת הרשות יאלצו למעשה את בעלי הרכב לסבסד את שידורי הטלוויזיה. ספק אם ניתן יהיה להגן על החלטה כזו בבג"ץ.



השרים נתניהו ושטרית לא מביעים תמיכה רשמית בהצעת רשות השידור אבל אינם מתייצבים מאחורי אגף התקציבים, השולל את הצעות הרשות ודורש ממנה להגיש תקציב התואם את החקיקה שהתקבלה בכנסת ב-2003 - הכופה על הרשות להתייעל בקצב של 10% לשנה. "השר בוחן את ההצעה של הרשות וטרם קיבל החלטה", מסר דוברו של נתניהו. מדוברו של שטרית לא ניתן היה לקבל תגובה. הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ומשרד המשפטים מתנגדים בתוקף לכל שינוי בחוק.



ברשות טוענים כי התקציב אינו ניתן לצמצום מיידי מאחר שיש לממן את עלויות הפרישה של 200 מעובדי הרשות, במסגרת תוכנית ההתייעלות. "אנחנו מוכנים להתייעל והכנו תוכנית תלת-שנתית לקיצוץ של 600 עובדים במשך שלוש שנים. אבל עלות הפיטורים היא 250 אלף שקל לעובד, ולכן לא ניתן לקצץ בתקציב השנה", אומר נתן. ואולם על פי תחשיביו של נתן, תסתכם עלות הפיטורים ב-50 מיליון שקל לשנה לכל היותר, בעוד שהרשות מבקשת, כאמור, תוספת של 102 מיליון שקל.



באוצר מוכנים לממן את עלויות הפרישה מתקציב המדינה, או לפחות להשתתף בהן, ובלבד שהרשות תעמוד במסגרת החוק. אבל לנתן יש התנגדות עקרונית להצעה: "אני חייב לשמור על עצמאות הרשות, וזה אומר שאנו צריכים להתקיים רק מהכנסות עצמאיות ולא מתקציבי האוצר. איך רוצים שנהיה רשות עצמאית ובלתי תלויה אם אנחנו מקבלים תקציב מהממשלה?"



במשרד האוצר בטוחים שהדרישה של הרשות לממן את הוצאות הפרישה באמצעות האגרה אינה אלא תרגיל שמטרתו להתחמק מפיקוח תקציבי. אנשי האוצר השיגו את ההחלטה על קיצוץ האגרה בשיעור של 10% בכל שנה במאמץ רב ותחת איום המשבר הכלכלי. השר נתניהו גיבה את אנשיו ואף תמך בהצעות קיצוץ קיצוניות מא