פסגות אופק החל לסקר את אל על בהמלצת "קנייה"

בית ההשקעות פסגות אופק החל לסקר את מניית אל על , כאשר הוא מעניק לה המלצת "קנייה" במחיר יעד של 3 שקלים, הגבוה בכ-30% ממחיר הפתיחה שלה היום. האנליסטית רוית וולקוביץ' סבורה כי "החברה נמצאת כיום במסלול המראה לנוכח שינוי חיובי בסביבה העסקית ותהליכים פנימיים מעודדים".

וולקוביץ' מעריכה את שוויה של אל על בכ-240-280 מיליון דולר. זאת, בהנחה לרווח נקי של 40 מיליון דולר ב-2005, ובהתבסס על מכפיל 6 או 7 (מכאן טווח השווי) כמקובל בענף התעופה. שווי השוק של החברה עומד כיום על 203 מיליון דולר, כך שהחברה נסחרת לדעת וולקוביץ' בדיסקאונט של 16%-28%. התחזית של וולקוביץ' לרווח הנקי של אל על עומדת על 19.6 מיליון דולר ב-2004 ועל 40 מיליון דולר ב-2005.

פעילות התעופה מאופיינת, אמנם, במחזוריות הגורמת לתנודתיות בתוצאות העסקיות, מה גם שענף התעופה העולמי נמצא בתקופה קשה, אך בפסגות אופק סבורים שהימים הרעים נמצאים לקראת סיום, לאור ההתאוששות הגלובלית והעלייה בתיירות הנופש והעסקים. ההתעוררות בתיירות באה לידי ביטוי גם בישראל, עם התגברות מגמת התיירות ה"אתנית" של יהודים מחו"ל והרגיעה היחסית במצב הבטחוני.

פרט להתאוששות הנ"ל, מציינת וולקוביץ' מספר גורמים נוספים העתידים לתרום לאל על: ראשית, השינוי המרכזי בחברה, שהינו כמובן הפרטתה בבורסה ביוני 2003, הפרטה שהורידה את המדינה להחזקה של 83% בחברה בשלב ראשון. ביוני השנה צפוי השלב השני, בעת ההמרה המלאה של האופציות מסדרה א', שתוריד את אחזקת המדינה אל מתחת ל-50%. בעניין זה מזכירה וולקוביץ', כי משפחת בורוביץ', בעלת השליטה במתחרה ארקיע, עשויה להפוך ב-2007 לבעלת השליטה באל על עם מימוש כל האופציות שבידה. בכך רואה וולקוביץ' בשורה חיובית מעצם הסינרגיות האפשריות במהלך.

שנית, המעבר למצב משפטי של בעלות מעורבת החל מיוני הקרוב יאפשר לחברה להפעיל טיסות בשבת, כשההנחה היא שב-2005 כבר יופעלו טיסות כאלה. צעד זה אמור לשפר את יכולת התחרות של אל על ויאפשר ניצול טוב יותר של ההוצאות הקבועות הגדולות של החברה.

נתון חיובי נוסף הוא שיעורי התפוסה הגבוהים יחסית בטיסות אל על. רמת התפוסה עומדת כיום על 73% בטיסות נוסעים וכ-60% בטיסות מטען. אל על גם נהנית מגיל צעיר יחסית של מטוסיה, וכן מהעובדה ששוויים בפועל גבוה בכ-120 מיליון דולר משוויים בספרים.

וולקוביץ' מציינת לטובה גם את תזרים המזומנים החזק של החברה, שעומד על כ-100 מיליון דולר בשנה, המשרת בצורה סבירה את החזרת החוב הכבד שרובץ עליה, שהסתכם נכון לספטמבר 2003 בכ-1.44 מיליארד דולר.

בין הנקודות החלשות של אל על מונה וולקוביץ' את העובדה שתחום המטען, הרווחי יותר מפעילות נוסעים, מהווה רק 20% מפעילות החברה. נקודה חלשה נוספת היא מרכיב ההוצאות הקבועות הגבוה, שהינן קשיחות ולא בשליטת החברה. הכוונה בכך היא בעיקר להחזרי חוב והתחייבות לעובדים.
נקודה נוספת הטעונה שיפור היא בכך שהקו לארה"ב, שמייצר כ-40% מהכנסות אל על, לוקה ברווחיות תפעולית נמוכה של 2%-3% בלבד, בעיקר בשל תחרות גבוהה.