עובדים נשואים נוטים להתנהגות אזרחית בארגון יותר מעובדים רווקים, כך עולה מסקר חדש. התנהגות אזרחית מבטאת את תרומתו של עובד לארגון מעבר לרמה אליה הוא מחויב. התנהגות זו באה לידי ביטוי בפעולות וולונטריות מצד עובדים, כגון: מילוי מקום ללא תגמול פורמלי, הימנעות משימוש בציוד הארגון לצרכים אישיים גם כאשר ישנה לעתים לגיטימציה לעשות כן, סיוע לעובדים חדשים או כאלה ששבו מהיעדרות ממושכת ועוד.
במחקר שנערך על ידי ענת אברהמי מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, ובהנחיית פרופ' אהרון כהן, נבחנו הגורמים אשר משפיעים על התנהגות אזרחית בארגון (Organizational Citizenship Behavior).
עורכי המחקר מסבירים כי ייתכן שאחת הסיבות לממצא זה היא שעובדים נשואים נכונים להשקיע מאמץ מיוחד למען הארגון, מכיוון שהם רוצים להבטיח את מקומם בו.
המחקר כלל 241 אחיות מוסמכות והממונים עליהן בעשרים מחלקות באחד מבתי החולים באזור חיפה. גילם הממוצע של המשיבים עומד על 37.9 שנים, 90.3% מהמשיבים היו נשים ו-66% מהמשיבים היו נשואים.
מהמחקר עולה כי לתפיסת העובד את תחושת הצדק בארגון יש קשר להתנהגות האזרחית בו. נמצא כי כאשר תחושת הצדק בארגון גדלה, העובדים ייטו להתנהגות אזרחית. עובדים שתופסים את מערכות קבלת ההחלטות ויישומן כהוגנות, יתרמו לארגון גם מעבר לרמה אליה הם מחויבים.
כמו כן עולה כי עובדים בעלי ותק גבוה נוטים פחות להתנהגות אזרחית בארגון מעובדים בעלי ותק נמוך. החוקרים מסבירים כי ייתכן שניתן להסביר את הממצאים על ידי קיומם של גורמי שחיקה בעבודה, הצטברות של עייפות ושגרה הפוגעים בנכונותו של העובד לעשות יותר מהנדרש באופן פורמלי. ייתכן גם כי עובדים בעלי ותק נמוך נדרשים להוכיח את עצמם בעבודה ולהצדיק את העסקתם יותר מעובדים ותיקים.
מחקר: עובדים נשואים תורמים לארגון יותר מרווקים
עינב בן יהודה
16.2.2004 / 14:20