רשות ני"ע ורשות החברות הממשלתיות לא התערבו בהוראה של ראשי בזק לחברות הבנות לפרסם הדו"חות באותו יום

רשות ניירות ערך לא התערבה ולא מתכוונת להתערב בהוראה של ראשי בזק לחברות הבנות בקבוצה לפרסם את דו"חותיהן בצמוד לדו"חות החברה האם.



ברשות החברות הממשלתיות טוענים כי הם אינם מעורבים בהוראה. עם זאת, ההערכות בשוק הן שרשות החברות הממשלתיות, בתקופה בה היא מקדמת את הפרטת החברה ומכירת גרעין השליטה בה, רגישה הרבה יותר למחיר המניה, ועל כן תמצא עניין בכך שדו"חות החברות הבנות, הזורקים אור באורח מהותי על דו"חות החברה האם, לא יפורסמו קודם.



ההוראה שהועברה בתוך קבוצת בזק בעניין זה עשויה לגרום לתסיסה בקרב חלק ממנהלי החברות הבנות הגדולות, שייפגעו מהקטנת החשיפה של הדו"חות של החברות שלהן ושל פעילותם הם בהשוואה לעבר.



היום דיווחנו שבזק עשויה לבצע ברבעון הרביעי הפרשה נוספת וחד פעמית של 333 מיליון שקל בגין תביעות עובדים שבגינן הופרש ברבעון השלישי של 2003 סכום של 195 מיליון שקל.



התביעות עסקו בהכרה בתשלומים מסוימים כרכיבי שכר פנסיוניים. התביעה, שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בפברואר 2002 על ידי ההסתדרות בשם עובדי בזק, טענה שתשלומי גילום מס, רכיבי כוננות מנהלית ותשלומי ביגוד ששולמו ומשולמים לעובדי בזק הם שכר עבודה רגיל המהווה חלק משכרו הקבוע של כל עובד, ועל כן יש להפריש בגינם תשלומים והפרשות לרבות לצרכי פנסיה.



לאחר שהוגשה תביעת ההסתדרות, התקבלו בביה"ד הארצי לעבודה שתי פסיקות של ביה"ד בהן התקבלה עמדת העובדים, והן שגרמו ליועציה המשפטיים של בזק לקבוע ברבעון השלישי שנדרשת הפרשה בגין התביעה שהוגשה כנגד החברה.



נזכיר כי בדו"חות בזק נטען כי החשיפה הכוללת הכרוכה בכל תביעות העובדים לעניין זה "עשויה להיות בסכומים משמעותיים ביותר לחברה, ועלולה להגיע בהנחות מסוימות, בין היתר, לגבי אוכלוסיות העובדים הרלוונטיות, ולתקופות הרלוונטיות, לכדי סכום של כ-3.5 מיליארד שקל".