פרופ' רפי מלניק: לישראל אין יכולת אמיתית לקבוע מדיניות מוניטרית

פרופ' רפי מלניק אמר היום כי לישראל אין יכולת אמיתית לקבוע מדיניות מוניטרית. מלניק נאם בפאנל בנושא ההשלכות הכלכליות של אירופה המורחבת במסגרת כנס של המרכז הבינתחומי בהרצליה.



פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי ערך לאחרונה מחקר בנושא "האם כדאי לישראל להצטרף לגוש היורו". מלניק אמר בכנס כי העולם הולך לכיוון של גושי מטבע וכי יהיה קשה לקיים משטר מוניטרי עצמאי במדינה קטנה מאוד ופתוחה לתנועות הון. מלניק אמר כי ללא מסחר בינ"ל אין אפשרות לצמוח וכי השימוש במטבעות שונים מגביל מאוד את הסחר בין מדינות.



פרופ' מלניק אמר כי אחד הוויתורים שבהצטרפות לגוש מטבע הוא אובדן העצמאות המוניטרית, אך טען כי במקרה של ישראל אין זה אובדן אמיתי, מכיוון שכיום אין לנו יכולת אמיתית לקבוע מדיניות מוניטרית. כדוגמה אמר כי ב-1998 נאלצנו להעלות את הריבית בגלל משבר באסיה וללא בעיה אמיתית בישראל, מה שהשפיע על הצמיחה הכלכלית.



מלניק אמר כי הפער הקיים בין הריבית הריאלית בישראל לבין זו שבאירופה בשנות האלפיים קשור לעובדה שאנו "נמלה החיה לצידו של פיל". מצד התועלת שבהצטרפות לגוש מטבע ציין מלניק את היציבות הפיננסית. בנוסף אמר מלניק כי הצטרפות לאיחוד המוניטרי אינה מעשית כעת.



אהוד אולמרט, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, אמר בנאומו כי החל ממאי אירופה תשתנה וכי קשרים בילטרליים שיש לישראל עם מדינות ממזרח אירופה יושפעו מהצטרפותן לאיחוד האירופי. אולמרט אמר כי בעתיד הנראה לעין ישראל אינה מועמדת לחברות מלאה באיחוד האירופי אך אי שיפור הקשרים עם האיחוד יהיה טעות. בנוסף אמר אולמרט כי אינו חושב שחיזוק הקשרים עם האיחוד נמצא בסתירה ליחסים הטובים עם ארה"ב. אולמרט אמר כי בעיית סימון הסחורות מישראל צפויה להיפתר בקרוב.



אולמרט נשאל ע"י סמנכ"ל מחברת אורמת בנוגע לגירעון המסחרי הגדל בין ישראל והאיחוד אשר טען כי אחת הסיבות לכך היא מחסומי סחר. בתגובה אמר אולמרט כי הוא מודע לבעיה והנושא יידון במהלך המו"מ.



פריץ בולקשטיין, הנציב לענייני השוק הפנימי באיחוד האירופי, אמר כי 2004 הינה שנה קריטית לאיחוד, בין היתר מהיבט הצטרפותן של עשר החברות החדשות לאיחוד במאי השנה. בנוסף אמר הנציב כי יש צורך בהגדלת התחרותיות כדי להשיג צמיחה כלכלית בת-קיימא. בנוגע לאימוץ היורו אמר בולקשטיין כי במידה שהחברות החדשות יעמדו בתנאים הנדרשים הן מוזמנות להצטרף לגוש היורו אך אינו רואה מדוע ירצו לאבד את היכולת לקבוע המדיניות המוניטרית. לדעתו זה לא יהיה חכם גם מצד ישראל לאבד גמישות זו.



כשנשאל בנוגע להשפעת התחזקות האיסלאם באירופה אמר הנציב כי התחזקות זו צפויה להשפיע על המדיניות האירופית בעתיד. כדוגמה הביא את המיעוט המוסלמי הגדול בצרפת וכן אמר כי עפ"י הערכות בתוך כ-10-15 שנים בארבע הערים הגדולות בהולנד יהיה רוב לא מערבי, ומתוכו האיסלאם תהיה הדת הדומיננטית.



גרד שולטה הילן, יו"ר חברת ברטלסמן, אשר נאם אף הוא בכנס, אמר כי אירופה במצב קשה, במיוחד המדינות הנושאות בנטל, דוגמת גרמניה. בנוסף אמר הילן כי הם עומדים בפני תחרות קשה בנושאי כוח עבודה והון. ההשקעה בחברות החדשות של האיחוד עצומה וזוהי רק ההתחלה. לדבריו כל החברות הגדולות בודקות בניית מפעלי ייצור בחברות החדשות בעלות זולה יותר.



בנוסף נאמו בכנס השגריר ג'יאנקרלו שבלרד, ראש משלחת הנציבות האירופית בישראל, דן קטריבס, סמנכ"ל קשרים בינלאומיים במשרד האוצר ויוסי גל, סמנכ"ל לענייני כלכלה במשרד החוץ, אשר סקרו את התקדמות המו"מ מול האיחוד במסגרת יוזמת "אירופה המורחבת: שכנות". בעוד כשבועיים יתקיים סבב שיחות נוסף מול האיחוד בבריסל.