מועצת המנהלים של חברת עמידר אישרה בסוף אוקטובר 2003 פיצויי פיטורים גבוהים, בשיעור של 180%, למבקר הפנימי של החברה - אף שזה לא פוטר, אלא התפטר מרצונו לטובת עבודה ברכבת ישראל. עיון בפרוטוקול הוועדה מגלה כי יו"ר הישיבה (מאז פרישת היו"ר אורן שחור, אין לחברה יו"ר קבוע ולכן נבחר יו"ר זמני בכל ישיבה) מנחם גרנית היה היחיד שהתנגד לפיצויים הגבוהים. גרנית טען כי בשוק הפרטי נהוג לשלם פיצויים של 100% בלבד.
בישיבה ציינו כי הפיצוי אושר גם על ידי רשות החברות הממשלתיות. מהרשות נמסר כי החלטת ממשלה ישנה מ-1980 קובעת כי בחברות ממשלתיות גדולות, כמו עמידר, יש חופש למועצת המנהלים לקבוע את הפיצויים לבכירים פורשים עד לגובה של 200%.
בסך הכל קיבל המבקר, שמואל זומר, כ-560 אלף שקל - כ-250 אלף שקל מעל לפיצוי של 100%. מעמידר נמסר כי הפיצויים שאושרו הם גם הכרה על תרומתו לחברה.
מהתגובה עולה כי פיצויים בסדר גודל כזה מקובלים בעמידר. לראש מינהל כספים ולחשב לשעבר, לדוגמה, אושרו פיצויים של 175% כל אחד, למנכ"ל הקודם עמיקם בן צבי אושרו 185% ולשני היו"רים האחרונים, יצחק בן דב ושחור, אושרו פיצויים של 200%. עם זאת, הנוהל לגבי מנכ"לים ויו"רים מקובל יותר, מה גם שתקופות הכהונה שלהם קצרות יחסית וקצובות, בעוד שהמבקר הפנימי עבר בחברה כ-10 שנים.
על המדיניות הבזבזנית של עמידר - חברה המטפלת באוכלוסיות העניות יותר של ישראל - אפשר ללמוד גם מהעלות הכרוכה בפעילותו של היו"ר שחור שפרש באמצע 2003. לפי נתונים שהגיעו ל"הארץ", עלות זאת היתה כ-1.8 מיליון שקלים לשנה.
עלות שכרו הישירה של שחור היתה 588 אלף שקל לשנה (כולל חישוב פיצויי הפרישה); עלות שכרם של ארבעת עובדי לשכתו (תוספת של שני עובדים לעומת היו"ר הקודם) היתה 720 אלף שקל; עלות רכב הוולוו (כולל פחת) - 80 אלף שקל לשנה; התקורות שחושבו ללשכת היו"ר היו כ-400 אלף שקל לשנה.
מכוניות הוולבו של שחור ושל המנכ"לית תמר מיארה הרטוב אמורות לצאת היום למכירה במכרז בעיתונות. מקור בחברה אמר כי הכוונה היא לרכוש כלי רכב ראוותניים פחות. בינתיים נראה כי החיסכון הגדול הוא העובדה שלחברה אין יו"ר כבר יותר מחצי שנה.
עמידר: עלות שכר של 590 אלף שקל ליו"ר לשעבר אורן שחור; פיצויים של 180% למבקר הפנים שהתפטר
זיו מאור
19.2.2004 / 8:35