ההוצאה לצריכה פרטית הגיעה בשנת 2002 ל-291.6 מיליארד שקל, והיוותה 58.7% מהתוצר המקומי הגולמי. כך עולה מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הבוחן את המגמות בתחום הצריכה הפרטית בישראל.
מהסקר עולה כי ההוצאה לצריכה הפרטית לנפש - במחירים קבועים, כלומר בניכוי השפעות אינפלציה - עלתה בין השנים 1950 - 2002 ב-3.5% בממוצע לשנה, ובשנת 2002 ההוצאה לנפש היתה גבוהה פי 6 מההוצאה בשנת 1950. יש לציין כי הצריכה הפרטית היא אחד הפרמטרים המרכזיים המעידים על רמת חיים.
למרות הזינוק בצריכה הפרטית מאז ראשית ימי המדינה, שיעור הצמיחה השנתי לא היה אחיד לאורך השנים. מהסקר עולה כי בין השנים 1951 - 1970 גדלה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ב-4.3% לשנה, בממוצע. בשנים 1971 - 1980 הואט הגידול בהוצאה ל-2.6% לשנה, בממוצע. בשנות ה-80 גדלה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ב-3.8% לשנה בממוצע, ובשנות ה-90 ב-3.2%. בשנים 2001 - 2002 ירדה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש בשיעור ממוצע של 0.6% לשנה, וזאת על רקע המיתון העמוק.
מבחינת סוגי הצריכה עלה כי ההוצאה לצריכה שוטפת, אשר אינה כוללת רכישות מוצרים בני קיימא, היוותה כ-92% מההוצאה לצריכה פרטית בשנת 2002 - 31% מההוצאה היתה על שירותים, 24% היתה הוצאה על שירותי דיור, 21% על מזון, משקאות וטבק, 11% הוצאות על הנעלה, הלבשה וחפצים אחרים, ו-5% הוצאות לדלק ולחשמל.
יש לציין כי אחוז ההוצאה לצריכה פרטית על מזון מתוך כלל ההוצאה הפרטית, קטן מ-24% בשנת 1990 ל-21% בשנת 2002, אם כי בשנים 2001 ו-2002 חל גידול מתון של 0.4% לשנה.
ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא - המוגדרים כמוצרים הניתנים לשימוש רב פעמי או ממושך למשך שנה או יותר, וכוללים כלי רכב פרטיים, ריהוט וציוד לבית, כגון מקררים, מקלטי טלוויזיה, מכונות כביסה ומזגנים - היוותה בשנת 2002 כ-8% מכלל ההוצאה לצריכה פרטית.
רמת החיים בישראל זינקה פי 6 משנת 1950
אמיר טייג
19.2.2004 / 14:25