"על מכירה כזו נותנים ציון טוב פלוס, לא מצטיין"

בדצמבר 97' גייסו אפי ואדם את מארק לורץ, האיש מספר 2 של עסקי ה-Life Scan של ג'ונסון אנד ג'ונסון, לשמש מנכ"ל TheraSense. בתחילת 2002 אפי עזב. הוא נשאר ביחסים טובים, אבל אידיליה גדולה כנראה לא היתה בינם לבין המנכ"ל.



כשנשאל מדוע עזב הוא משיב: "לא ראיתי סיבה להישאר. החברה עמדה ביעדים החשובים שהציבה לעצמה והחלה להיות חברה בוגרת. אותי מעניין להקים חברה מאפס. רציתי לבלות עם המשפחה ועם ילדיי והחלטתי לקחת שנה חופש". שנת החופש התקצרה כאשר בסוף 2002 הכיר לו חבר, גרי גרשוני, את איתן קונסטנטינו ונמרוד צורי ויחד הקימו את AngioScore, המפתחת כנראה המצאה מהפכנית בתחום הקרדיולוגי. החברה נמצאת כעת בשלבים סופיים של גיוס הון.



נטיית הלב של אדם היתה לעזוב יחד עם אפי, אבל הוא נשאר בחברה עד אמצע 2003 כשהוא מחלק את זמנו בין האוניברסיטה באוסטין לבין TheraSense. גם כיום, לאחר הפרישה, הוא מגיע ל-TheraSense לפחות אחת לחודש ומשמש יועץ.



אדם: "אני מאמין שמדע ומחקר צריך להביא למשהו שיש לו תכלית. אם הפרופסור הממציא או בעל הרעיון אומר: 'עשיתי את העבודה הבסיסית ובזה גמרתי, מכאן שייקח את זה מישהו אחר', הסיכויים להצליח קלושים. הזזה של ידע והפיכתו לאבטיפוס ולאחר מכן למוצר מחייבים את נוכחות הממציא.



"לכן, עד שההמצאה שלנו של מדידה רציפה של סוכר לא עברה את אישור ה-FDA, לא עזבתי על אף שנטיית לבי היתה ללכת יחד עם אפי. האוניברסיטאות בישראל כבר מתחילות להבין שכדי ליצור חברות צריך להקים מסגרת עבודה המאפשרת את זה. אני בחרתי להצטרף דווקא לאוניברסיטה של אוסטין, מכיוון שידעתי ששם יאפשרו לי לעסוק גם בתעשייה. האוניברסיטה נשכרת מכך, מכיוון שהיא מקבלת תמלוגים גדולים".



והתמלוגים, אם הכל יתנהל כצפוי, יהיו גדולים עוד הרבה יותר. השנה אושרה כאמור הטכנולוגיה החדשה של TheraSense המאפשרת מדידה רציפה של סוכר בדם. המכשיר החד פעמי מוחדר על ידי החולה אל מתחת לעור, למשך 3 ימים, ומשדר את התוצאות למכשיר אלחוטי קטן הנישא בכיס או בארנק. הטכנולוגיה כבר עברה בהצלחה את הניסויים הקליניים. על רקע התוצאות המבטיחות הללו, המאפשרות פריצת דרך מהפכנית בטיפול בסכרת, החליטה אבוט על רכישת TheraSense.



אדם ואפי הלר, שעדיין מחזיקים ביותר מ-2 מיליון מניות של TheraSense (אבוט תשלם 27 דולר למניה), כבר לא צריכים לחשוב על עניני פרנסה, אבל יחסו של אדם למכירה אמביוולנטי. "את המכירה אפשר לראות כהצלחה או ככישלון", הוא אומר. "הצלחה כי 1.2 מיליארד דולר זה הרבה כסף. כישלון כי מייקל דל או ביל גייטס או המייסדים של אינטל או אפלייד מטיריאלס לא הקימו חברה כדי למכור למישהו. מנקודת מבטי, על מכירה כזו נותנים בבית ספר ציון טוב פלוס. לא מצטיין".