ביה"ד הארצי לעבודה דחה ערעור רופא שטיפל במבוטחי קופ"ח כללית במרפאתו הפרטית וביקש להיות מוכר כעובד הקופה

בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעורו של רופא שטיפל במבוטחי קופת חולים כללית במרפאתו הפרטית וביקש להיות מוכר כעובד הקופה .הרופא הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה נגד שירותי בריאות כללית לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, נסיעות והבראה ופיצוי בגין הפרת חוזה.



בין התובע לקופה, שיוצגה על ידי עו"ד תמר גולן, התנהלו קשרי עבודה מ-1981 ועד 1993. הרופא הועסק בקופת החולים מ-1981 ועד 1985 כרופא מחליף, אך עבודתו זו הופסקה עקב צמצומים. במקביל לעבודתו כרופא מחליף החל ב-1982 לטפל בחולי הקופה, כמו גם חולי קופות אחרות במרפאתו הפרטית. לצורך כך נחתם הסכם בין הצדדים כי לא יווצרו בינהם יחסי עובד מעביד וכי הוא משמש כעצמאי. הקופה תגמלה את המערער בהתאם למספר ביקורי מבוטחיה במרפאה. בתחילת 1993 הודיעה לו הקופה כי אין בכוונתה לחדש את ההתקשרות עימו.



בית הדין האזורי לעבודה קבע כי בין התובע לקופה שררו יחסי עובד מעביד בתחילת ההתקשרות בינהם, אולם בהמשכה היה עצמאי. התובע ערער בבית הדין הארצי על חלקה של ההחלטה הקובעת כי לא ששרו בין הצדדים יחסי עובד מעביד.



המערער טען בפני בית הדין הארצי כי עבודתו היתה משולבת במסגרת הארגונית של המשיבה, המשיבה פיקחה על עבודתו התערבה בה ואף ביקרה אותה. המשיבה טענה כי המערער פנה לקופה בבקשה לעבוד כרופא עצמאי, ובהתאם נקבעו תנאי ההתקשרות הברורים עמו שהיו מובנים לו. הנחיות הקופה למערער נועדו להבטיח רמה מקצועית מסויימת המתחייבת מגוף נותן שירותים.



בית הדין הארצי לעבודה קיבל את טענות שירותי בריאות כללית, וקבע כי במסגרת בדיקת מבחן ההשתלבות, הרופא אמנם ביצע עבודה שהנה חלק מעיסוקה של שירותי בריאות כללית, אך קיימים גופים, בתחום הבריאות, כדוגמת הקופה המבצעים את עיסוקם באמצעות נותני שירותים עצמאיים.



עוד טענה הקופה, כי הרופא טיפל במבוטחי מספר קופות בו זמנית ולא נזקק לאישור שירותי בריאות כללית לשם כך. הרופא גם קבע את שעות עבודתו, יעילותו והזמן שהקדיש לכל מטופל וכן היה בעליו של הציוד במרפאתו והאחראי הבלעדי להוצאות שכירת המרפאה, עובדה המצביעה על ניהולו של עסק עצמאי.

בית הדין הוסיף כי מוסכם בין אלפי רופאים לבין קופות החולים השונות שהרופאים יבצעו עבודה במרפאותיהם כעצמאיים, הסדר המעניק יתרונות לרופאים המבקשים להיחשב כעצמאיים. "אין המדובר במקרים של ניצול מבצעי עבודה או של מי שזוכים לתנאי עבודה נחותים, לכן, אין מקום לזעזע ענף עיסוק שלם על ידי שינוי כללי ההתקשרות הנהוגים בו", קבע בית הדין הארצי לעבודה.