התובעת הייצוגית הגישה תלונה כנגד בנק לאומי בגין עבירות על חוק הבנקאות בנוגע למשלוח מכתבי התראה של עו"ד

רינה חבר, לקוחה של בנק לאומי, הגישה בסוף השבוע שעבר תלונה למשטרת ראשון לציון כנגד פקידה בסניף המרכזי של בנק לאומי, בגין זיוף וקבלת דבר במירמה; וכן כנגד בנק לאומי בגין עבירות של הטעיית לקוחות על פי חוק הבנקאות.



התלונות מתייחסות למכתב התראה שנשלח לחבר מהבנק בפברואר 2001. המכתב נחזה כמכתב התראה של עורך דין ממשרד טולידאנו-שמעוני, בו מצויין כי הבנק הורה לעורכי הדין לפנות אליה ולהודיע לה על יתרת חוב למעלה מ-22 אלף שקל שטרם סולקה. במידה שלא תסולק יתרת החוב תוך שבוע, נאמר במכתב, יינקטו כנגדה אמצעים משפטיים.



על המכתב נאמר כי לבירורים יש לפנות לגברת יונה, פקידת החובות של סניף הבנק. כמו כן, צויין מספר הטלפון בבנק. החשד המועלה בתלונה הוא כי אותה פקידת בנק זייפה את חתימת עורך הדין על מכתב ההתראה שנשלח לחבר.



במקביל, התלונה הנוספת כנגד הבנק מייחסת לבנק - וכפועל יוצא מכך באחריות שילוחית גם למנכ"ל הבנק, גליה מאור - פעולות אסורות על חוק הבנקאות בכל הנוגע למשלוח מכתבי התראה מזוייפים ללקוחות, תוך גביית עמלות בשיעור 147 שקל לכל מכתב שלא כדין. ככל הידוע, התלונה כנגד הבנק הועברה לבירור במחלקת ההונאה של משטרת תל אביב.



חבר היא זו שהגישה לפני מספר ימים, בטרם הגשת התלונות למשטרה, תביעה ייצוגית כנגד בנק לאומי, בטענה כי הבנק נהג לגבות שלא כדין מלקוחותיו תשלום בגין משלוח מכתבי התראה הנחזים להיות מעורכי דין.



בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד אליהו מלך, נטען כי הבנק נהג לחייב את מאות אלפי לקוחותיו בתשלום של 147 שקל בגין ההוצאות בהן נשא כביכול, לשם המצאת מכתבי התראה לחייבים מעורכי דין. אולם למעשה היה הבנק מחוייב לשלם לעורכי הדין בגין הוצאת מכתב התראה זה 15 שקל בלבד ובפועל לא שילם להם אף לא שקל אחד.



עוד נטען בתביעה, כי חיוב הלקוחות בסכום של 147 שקל הינו שלא כדין ובניגוד לחוק הבנקאות, האוסר על הטעיית לקוחות. זאת מאחר שבהסכם בין הבנק ללקוח נקבע כי במקרה בו יאלץ הבנק לפעול לגבית חובות, הוא יגבה מהם רק הוצאות - "ובכלל זה שכר טרחת עו"ד של הבנק" - אשר יוציא הבנק, בפועל, לשם גבית החובות המגיעים לו מהם.



בתביעה נטען עוד, כי במהלך השנים פעל הבנק תוך הולכת שולל של לקוחותיו החלשים אשר נקלעו למצוקה ולחובות: "ושלח ידו אל כיסיהם הריקים על מנת לחייבם בתשלום סכומי כסף שלא הגיעו לו כדין, בידיעה שאיננו זכאי להם".



בין השאר נטען בתביעה, כי אותו מכתב התראה שנשלח אל התובעת ובגינו חוייבה לשלם לבנק סך של 147 שקל לא שולמה תמורתו לעורך הדין שהוציא אותו - משרד טולידאנו-שמעוני. בתביעה נטען כי הדבר נלמד ממכתב שנשלח על ידי עו"ד טולידאנו לבנק, ובו נטען כי הבנק גורם נזקים למשרד בשל שחיקת תנאי הייצוג וכן בגין "אי תשלום עבור מכתבי התראה המוצאים באלפיהם על ידי עוה"ד ואף בשמם וללא ידיעתם, על טפסים ומעטפות אשר עוה"ד מדפיסים וממנים מכיסם ללא תמורה".



בנוסף מזכירה התובעת את התביעה שהגיש לפני כשנתיים עוה"ד יאיר אולמרט ורמי מיכאלי, שהיו הבעלים של משרד מרכזי שעבד עם הבנק. במסגרתה נטען, בין השאר, כי במהלך 7 השנים שקדמו לתביעה, שלח הבנק בשם משרדו של אולמרט לא פחות מ-100 אלף מכתבי התראה לחייבים של הבנק מבלי לשלם לו בעדם. התביעה של אולמרט על סך 11 מיליון שקל, המתבררת כיום בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, הוגשה אף היא באמצעות עו"ד אליהו מלך.



מהבנק נמסר בתגובה כי לא ידוע לו על התלונות המדוברות, אך תלונות דומות הוגשו כבר בשנת 2002, ומדובר במיחזור תלונות על תלונות כאשר הבנק סבור כי הן חסרות בסיס.



גורמים מקורבים לבנק אמרו כי מאחורי כל התלונות והתביעות עומד עו"ד שייצג את הבנק במשך מספר שנים. לאחר שהתגלה סכסוך בינו לבין הבנק ונפסקה העסקתו, הוא הגיש תביעה כספית כנגד הבנק המתבררת כעת בביהמ"ש. עוד טענו המקורבים כי במקום להמתין לתוצאות התביעה, בחר עורך הדין לנהל במקביל מאבק בדרכים אחרות, תוך שימוש באנשים אחרים ומידע שמצוי בידו מהתקופה בה ייצג את הבנק.