"ועכשיו, לסיום, אני רוצה לספר לכם משהו נוסף, שלא גילינו עד היום", הכריז הנרי ניקולאס, מנכ"ל חברת ברודקום, בפגישה שערכנו עמו לפני כמה שבועות. "אמיר (מורד, היזם של ויז'נטק שנמכרה לברודקום - א.א) החליט מיוזמתו, באופן אישי, לחלק מניות שהיו בבעלותו לעובדים של החברה". כמה הוא חילק? , "אני לא רוצה להגיד. בוא נגיד שהוא חילק בצורה נדיבה".
אין זה מקרה, כנראה, שד"ר ניקולאס החליט לספר לנו בחודש שעבר כי היזם של החברה הישראלית שרכש, החליט רגע לפני סגירת העסקה לחלק ממניותיו לעובדים. חודש לפני כן גילה "הארץ" כי הנתח שקיבלו עובדי ויז'נטק מעסקת המכירה של החברה היה נמוך בהרבה ממה שניתן היה להבין מהפרטים של העסקה כפי שויז'נטק פירסמה אותה, משום שדוללו באמצעות אופציות שחולקו בהיקפים של מאות מיליוני דולרים ללקוחות של החברה.
כמה שבועות לאחר מכן גילה ה"וול סטריט ג'ורנל" את המספרים המדויקים: חמש שמיניות מהתמורה בעסקת ברודקום-ויז'נטק הוקצו ללקוחות של החברה, ורק היתרה התחלקה בין היזמים, המשקיעים והעובדים.
יש להניח שכאשר ניקולאס בחר לספר לנו על נדיבותו של מורד, הוא כבר ידע שיש כמה עובדים בחברה שלא מתפעלים מהנדיבות של מורד וסבורים שהם דווקא קופחו. אחד מהם הוא טומי אורפז, איש שיווק בחברה, שהגיש שבוע לאחר מכן תביעה נגד החברה בטענה שקופח, כי האופציות שלו דוללו על ידי אופציות נוספות שחולקו ללקוחות וליזמים.
ויז'נטק היא כנראה לא מקרה יחיד. אלי רייפמן, מנכ"ל חברת אמבלייז (לשעבר גיאו), גילה לנו בשבוע שעבר כי הוא חילק ל-38 עובדים של החברה מחצית מהמניות שמכר תמורת כ-40 מיליון דולר.
הדרך הטובה ביותר לקשור עובדים לחברה
ההחלטה לחלק את המניות התקבלה, למעשה, הרבה לפני המכירה עצמה; במהלך השנים האחרונות העביר רייפמן בהדרגה כמויות גדולות של מניות שהיו בידיו לשורה של עובדים בכירים בגיאו. המניות נשארו רשומות על שמו רק משיקולים של מס, אך הן הובטחו לעובדים בהסכמים כתובים.
רייפמן לא הסביר מדוע הוא חילק מניות בשווי של 20 מיליון דולר לעובדים, אבל אפשר לנחש. לאורך השנים פיתח רייפמן מחויבות לחלק גדול מהעובדים בחברה, והדרך הטובה ביותר לקשור אותם אליה ואליו היתה באמצעות חלוקת המניות שלו.
נשמע מוזר? לא בהכרח. עד לפני שנתיים גיאו היתה חברה שקיומה היה מוטל בספק, חברה שעברה משברים רבים. בחברות היי-טק בכלל ובחברות שאינן רווחיות עדיין בפרט, התלות בעובדי מפתח היא לעתים גדולה מאוד. לרייפמן היו כנראה סיבות טובות לחלק לאורך השנים חלק מההחזקה שלו לעובדים בכירים.
ההערכות הן, שהמהלך של מורד ורייפמן הוא חלק מתופעה שבה יזמים בחברות היי-טק מחלקים לעובדים הבכירים מניות או אופציות שבבעלותם, לא רק משום שהאחרונים "הלכו עמם כברת דרך", אלא בעיקר משום שהם מעוניינים כי אותם עובדים ימשיכו ללכת עמם.
אחת הסיבות לחלוקת מניות או אופציות של היזם בקרב העובדים היא שהמשקיעים בחברה - קרנות הון סיכון או משקיעים פרטיים - מסרבים לדלל את חלקם בחברה מעבר לכמות שהוקצתה מראש בתוכנית האופציות שלה. במצב כזה, לא נותר ליזם המעוניין בקשירת העובדים לחברה אלא לחלק לעובדים מהנתח שלו.
ייתכן שדווקא בתקופה הנוכחית, הקשה, בשוק ההיי-טק, שבה הערכות השווי של החברות קורסות והקושי לגייס הון גדל והולך, נראה יותר ויותר יזמים שמוותרים על נתח מהמניות או האופציות שלהם בחברות כדי לשמור על נאמנותם של עובדים טובים.