מבוא לקרנות הון סיכון 2

אורן רוזן
ltpgt
קרנות הון סיכון מתפקדות כאמצעי להשגת תשואה עבור המשקיעים בהן, לא יותר ולא פחות. בשונה מקרנות פנימיות של חברות (Corporate Funds), הן אינן מהוות זרוע אסטרטגית של המשקיעים בהן. הן גם אינן מתעניינות ביצירת מקומות עבודה, כמו שאינן מתעניינות במחקר לשם פיתוח טכנולוגיה חדשה. מה שמעניין אותן זה האם ניתן יהיה למכור או להנפיק את הסטארט אפ ומה התשואה שישיגו בגין השקעה זו.
lt/pgt

ltpgt
כדי למכור או להנפיק חברה, היא צריכה להגיע קודם כל לשווי של לפחות 200 מיליון דולר, שזהו רף הכניסה לנאסד"ק. יוצא איפוא, שחברה שלא תוכל להגיע לשווי שכזה בתוך 5-3 שנים, בכלל לא נמצאת בספקטרום ההשקעה של קרנות הון סיכון והיא נפסלת על הסף.
lt/pgt

ltpgt
הקרן אינה יכולה להקדיש זמן יקר לבחינת כל רעיון עסקי, ולכן חשוב לשותפים בה לאתר כבר בהתחלה, ומבלי להקדיש לעניין זמן או משאבים כספיים יקרים, האם יש לסטארט אפ זה או אחר פוטנציאל להגיע לשווי המינימלי של 200 מיליון דולר.
lt/pgt

ltpgt
אחת הדרכים המקובלות היא השלכת מכפיל המכירות המקובל בענף בו פועל הסטארט אפ על תחזית המכירות של אותו סטארט אפ (מתוך הנחה שהתחזית האופטימית מטבעה שרשומה בתוכנית העסקית תתממש במלואה). אם, לדוגמה, עוסק הסטארט אפ באבטחת תוכנות ומדיה דיגיטלית מפני העתקה פירטית, ישליך השותף בקרן את מכפיל המכירות בו נסחרת אלדין - מכפיל מכירות 1, על תחזית המכירות של הסטארט אפ בתוך שנתיים-שלוש (נאמר 10 מיליון דולר), ויגיע מיד למסקנה שאם השווי של החברה בעוד שנתיים-שלוש יהיה רק 10 מיליון דולר, אין שום סיכוי שהוא יוכל להנפיק או למכור את הסטארט אפ הזה, וחבל ממילא על ההשקעה. במקרה שכזה, לא יעזרו ליזמים כל השקפים שבעולם, עם כל התחזיות של כל חברות המחקר למיניהן, כל הטיעונים הלוגיים על הפסדי יצרני התוכנה וחברות המדיה וכל המספרים שמראים שזהו שוק עם פוטנציאל של מיליארדים. זה פשוט לא ילך.
lt/pgt

ltpgt
מבחן אצבע אחר הוא מבחן ה"ערטיליות". בעשרות, ואפילו מאות רבות של מקרים ולאורך שנים רבות, הוכיחו שוקי ההון, והנאסד"ק ביניהם, כי יש נטייה חזקה להעניק שוויים תלושים מן המציאות לחברות שהחזון שלהן הוא עד כדי כך ערטילאי וענק מימדים שהוא כבר חוצה את גבולות הדמיון. לעומת זאת, ככל שהמודל העסקי של חברות אלו נהיה יותר ברור, ככל שהפוטנציאל שלהן הופך לידוע וניתן לכימות, כך נוטה להיעלם ההייפ שמסביב לחברות אלו והשוויים שלהן חוזרים להיות ארציים יותר. מבחינת הקרנות, שוויים תלושים מן המציאות משמעם תשואות חסרות שחר. לכן, הקרנות אינן מחפשות חברות עם הכנסות ויציבות עסקית בתחום שאיבד מההייפ שלו (B2B, בילינג וכו'), הן מחפשות חברות מסעירות מתחום ערטילאי - נאנו-טכנולוגיה, אחסון וניהול נתונים ברשת, חברות גנום, רשתות אופטיות וכו'.
lt/pgt

ltpgt
זו הסיבה שגם היום, לאחר הקריסה בנאסד"ק, קרנות אינן ממהרות להשקיע בחברות סטארט אפ "טובות", שיש להן מוצר ואפילו מכירות נאות. רבים יטענו, ובצדק יחסי, שסטארט אפים אלו פיתחו טכנולוגיה מאוד מתקדמת, כי קיים פוטנציאל מכירות נאה, כי הסטארט אפ עשוי להעסיק רבבות עובדים ולספק תעסוקה לתעשייה שלמה של שירותים מסביב, ועוד כהנה וכהנה טענות נכונות, אך כפי שתיארתי בתחילה - ייעודן של קרנות הוא להשיג תשואה ולממש השקעות (הנפקה או מכירה), ולא לשמש כזרוע שתורמת לקהילה. לכן, סביר שמרבית הסטארט אפים מהתחומים שעונים על הקריטריונים שתיארתי בכתבה זו, לא יצליחו אפילו להגיע למצגת אצל הקרנות, לא כל שכן לקבל מהן השקעה. אלו שכן עומדים בקריטריונים אלו, יצטרכו גם להיות מספיק אטרקטיוויים במונחי תשואה בכדי לקבל את ההשקעה המיוחלת, אך על כך בכתבה נפרדת.
lth5gt lthrgt
אורן רוזן משמש כשותף ב-D&A Hi-Tech Information, ומתמחה בניתוח עסקי וטכנולוגי של חברות היי-טק עבור משקיעים מוסדיים וקרנות הון סיכון. הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.
lt/pgt

ltpgt
lthrgt
lth5/gt
lt/pgt