עובדת שפוטרה בחודש השביעי להריונה, תובעת כ-115 אלף שקל מחברת כוח האדם איי.אס.אס אשמורת

עובדת לשעבר בחברת כוח האדם איי.אס.אס אשמורת תובעת מהחברה, באמצעות שדולת הנשים, כ-115.2 אלף שקל. העובדת שפוטרה בהיותה בחודש השביעי להריונה, טוענת כי פוטרה שלא כדין, וכי פיטוריה מהווים הפרה של חוק עבודת נשים, חוק שיוויון הזדמנויות, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק החוזים.



התובעת עבדה בחברה מספטמבר 2002 ועד לפיטוריה באפריל 2003 כמנקה במשרד התחבורה. לטענתה בהיותה בחודש השישי להריונה נמסר לה מהחברה כי הסתיימה ההתקשרות בין החברה למשרד התחבורה, וכי באפשרותה לבחור האם להמשיך לעבוד בחברה בעבודות חלופיות, או להמשיך לעבוד במשרד התחבורה תחת פיקוחה של חברת כח האדם החדשה. התובעת העדיפה להמשיך לעבוד בחברה.



בתחילת אפריל 2003, נטען בתביעה, התייצבה התובעת במשרדי החברה על מנת לקבל שיבוץ לעבודה חדשה, אך לדבריה נשלחה לביתה מבלי לקבל הצבה חדשה. התובעת טוענת כי המשיכה להתייצב במשרדי החברה בשבועיים שאחר כך, ובכל פעם נאמר לה כי אין אפשרות לשבץ אותה בעבודה חדשה. לאחר כשבועיים ביקשה ממעסיקה כי ימצא לה עבודה או לחילופין יתן לה מכתב פיטורין כדי שתוכל לפנות לשירות התעסוקה ולקבל דמי אבטלה. התובעת טוענת כי החברה הכינה מכתב שנוסח כמכתב התפטרות, עליו סרבה לחתום.

עוד נטען בתביעה, כי בעקבות פנייתן של עו"ד שייצגו את התובעת נמסר מהחברה כי התובעת סירבה למספר הצעות עבודה חלופיות שהוצעו לה, טענה אותה מכחישה התובעת.



בנוסף, לאחר פנייה לממונה על עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה בבקשה לפתוח בהליך לבירור פיטוריה, התקבלה החלטתה של הממונה באוגוסט 2003 שלא לתת היתר לפיטוריה של התובעת.



התובעת טוענת כי בעקבות החלטה זו פנתה מספר פעמים לנתבעת וביקשה את המגיע לה, אך פניותיה לא נענו. התובעת טוענת כי פוטרה ללא היתר בהיותה בהריון, וזאת לאחר שצברה וותק של למעלה מחצי שנה, תוך ניצול תמימותה, ניצול חולשתה וקשייה לעמוד על זכויותיה.



התובעת דורשת כי הנתבעת תשלם לה פיצויים בגין אובדן הכנסה ממועד פיטוריה ועד הלידה, וכן פיצוי בגין הפגיעה בדמי הלידה מביטוח לאומי, שחושבו על סמך תקופת עבודה חלקית, כמו כן דורשת התובעת פיצויים בגין עוגמת נפש ופיצויים לדוגמא.