כלכלני האוצר: מדיניות בנק ישראל פוגעת בחלשים

"ירידת מחירים איננה הישג. למדיניות הריבית שמובילה לתוצאה זו יש מחיר כבד בדמות פגיעה בפעילות הכלכלית, בעיקר של הענפים המסורתיים ושל משקי הבית החלשים", כך כותבים הכלכלנים באגף הכלכלה והמחקר במשרד האוצר, ותוקפים את מדיניות בנק ישראל אשר גרמה, להערכתם, לדפלציה בשנת 2003.

כלכלני האוצר מציגים לראשונה עמדה המתנגדת לעמדת בנק ישראל, אשר גורס כי יש להתייחס ליעד האינפלציה כאל יעד רציף ומתמשך, ולאו דווקא כיעד קלנדרי. "אין בהחלטת הממשלה על יעדי האינפלציה כל רמז לכך שאין עוד צורך לעמוד ביעד אינפלציה שנתי של דצמבר מול דצמבר. בכל מקרה, המשמעות של יעד אינפלציה שאיננו קלנדרי אלא רציף היא שיש לעמוד ביעד בכל חודש מול החודש המקביל אשתקד, כולל דצמבר מול דצמבר, כפי שאכן נהוג בבנקים מרכזיים במערב. במידה שיעד האינפלציה הוא רציף ולא קלנדרי, הרי בנק ישראל החטיא את היעד כבר ביוני 2003, ומאז הוא ממשיך להחטיא אותו", כותבים כלכלני האוצר.

כלכלני אגף הכלכלה מונים בסקירתם את הנזקים שגורמת האינפלציה הנמוכה מדי וירידת מחירים למשק המקומי. "אינפלציה נמוכה מדי גורמת לאי ודאות ועיוותים בקביעת המחירים היחסיים במשק, כאשר הפגיעה המרכזית היא ביעילותם של שוקי ההון והעבודה", כותבים באוצר.

עוד כותבים באוצר כי "האינפלציה השלילית משפיעה לרעה על היקף הגירעון בתקציב המדינה, המתוכנן על סמך תחזית מחירים התואמת את יעד האינפלציה. חריגה כלפי מטה מהיעד מגדילה את הוצאותיה הריאליות של הממשלה ומקטינה את הכנסותיה, הן כתוצאה מהפגיעה של מדיניות הריבית הגבוהה ברמת הביקושים במשק והן בשל ירידת המחירים עצמה, המקטינה את בסיס המס". באוצר מסבירים כי "השפעות אלה מקשות על יכולתה של הממשלה לעמוד ביעדי הגירעון ומחייבות ריסון תקציבי נוסף, שעלול להעמיק את המיתון עוד יותר".

גורם שלילי נוסף הנובע מסביבת האינפלציה השלילית הוא עלייה לא מתוכננת בשכר הריאלי, המקשה על תהליך ההתייעלות של הפירמות. בצורה זו, טוענים באוצר, נחלשת תחרותיות היצוא הישראלי, ובכך נפגע אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר. "נזקים אלה חמורים במיוחד בזמנים של האטה כלכלית והם מאריכים את משך המיתון ללא צורך", כותבים באוצר.

בהמשך הדברים מתייחסים באוצר לשקיפות הגבוהה יותר שדורשים באוצר ממדיניות הריבית של בנק ישראל. "אין להשלים עם כך שהכשלונות הרצופים של הבנק בשנים האחרונות לעמוד ביעדי האינפלציה יובילו לערפול היעד ולהקטנה נוספת של שקיפות המדיניות המוניטרית". "שקיפות במדיניות מחזקת את המידע שיש לציבור, מקטינה את מידת אי הוודאות לגבי המהלכים אשר יינקטו במצבים שונים, ומגבירה את אמינות הבנק המרכזי ואת האפקטיביות של פעילותו", כותבים כלכלני האוצר.