לאורך זמן - קרנות הנאמנות השקליות לא מצדיקות את קיומן

1. דירוג קרנות הנאמנות המתמחות בשקלים נעשה על בסיס התשואות הנומינליות המצטברות (נטו, לאחר ניכוי דמי ניהול). התשואות נמדדו בשני טווחי זמן - ל-2003 בלבד ול-2003-2001. בנוסף בכתבה על הקרנות המנצחות, יש התייחסות גם לדירוגים קודמים שביצע "הארץ", החל ב-99'.



2. בדירוג נכללו קרנות נאמנות שקליות טהורות ומעורבות, שהיו קיימות בעת התחלת הדירוג (1 בינואר 2001 לדירוג התלת שנתי, או 1 בינואר 2003 לדירוג השנתי). בדירוג לא נכללו קרנות שקליות מסוג מגן (המחזיקות גם באופציות).



3. קרנות הנאמנות השקליות חולקו לשלוש קבוצות התמחות, בהתאם להתחייבות התשקיפית של כל קרן: קבוצת הקרנות השקליות הקצרות, המשקיעות באג"ח שקליות לטווח קצר; קבוצת הקרנות השקליות הארוכות, המשקיעות באג"ח שקליות לטווח בינוני וארוך, וקרנות שקליות כלליות שלא הגבילו עצמן לטווח השקעות מסוים.



4. ביצועי קרנות הנאמנות הושוו למדד השוק הרלוונטי (מדד יחס - Benchmark) וזאת על פי שיטת הדירוג המקובלת בעולם, הבודקת אם הקרנות הצליחו להכות את השוק או לא. שיטה זו באה לענות על השאלה אם מנהלי הקרנות הצדיקו את דמי הניהול שהם גובים.



5. מדדי השוק שנבחרו הם מדד המק"מ (קרנות שקליות קצרות); מדד ממוצע של אג"ח שחר ל-5-2 שנים ואג"ח שחר לתקופה של יותר מ-5 שנים (קרנות שקליות ארוכות), ומדד משוקלל של האפיק השקלי - שליש מדד המק"מ, שליש מדד השחר ושליש מדד הגילון - לקרנות השקליות הכלליות. מדד השוק שובץ במיקום המתאים בטבלת התשואות לכל תקופה.



6. בנוסף נערכה השוואה לתשואות הממוצעות שניתן היה לקבל בבנקים עבור פיקדונות שקליים למשקי בית ופיקדונות שקליים ללקוחות עסקיים (פיקדונות ג'מבו). הנתונים על ריבית הפיקדונות נמסרו על ידי בנק דיסקונט והוצלבו עם נתונים שדווחו על ידי הגופים המוסדיים.



7. בכל תקופת זמן חושב ממוצע התשואות של הקרנות השקליות.



8. עבור הקרנות שהצליחו להכות את מדד השוק, חושב עודף התשואה שלהן עליו.



9. כל הנתונים בדירוג חושבו עבור "הארץ" על ידי חברת מיטב.