תקדים: עתירה לבית המשפט נגד פקיד שומה המסתמכת על חוק חופש המידע

הארץ
ltpgt
ltbgt
מאת בן-ציון ציטרין
lt/bgt
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בשבוע שעבר עתירה ראשונה מסוגה בענייני מסים, על פי חוק חופש המידע. העתירה הוגשה נגד פקיד שומה כפר סבא על ידי בני הזוג רחל ויצחק ניאגרו באמצעות עורכי הדין ד"ר אמנון רפאל וחגי זייפמן. בני הזוג עתרו נגד סירובו של פקיד השומה לאפשר להם לקבל מידע ולעיין במסמכים המצויים בידיו, הנוגעים לערעור מס הכנסה שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעקבות שומה שהוציא להם פקיד השומה.
lt/pgt

ltpgt
בני הזוג היו בעלי מניות בחברת אי.טי.אקס יצוא, העוסקת במתן שירותי קניינות, פיקוח, ייצור ואיתור יצרנים ישראלים בתחום הטקסטיל וההלבשה. ב-90' הקימו בני הזוג חברה זרה שנרשמה באיי בהאמה, כדי למצוא לקוחות מחוץ לישראל. פקיד השומה הוציא לעותרים שומה, שעל פיה החברה הזרה היתה תושבת ישראל, ולפיכך הדיווידנדים שקיבלו בני הזוג מהחברה בחו"ל היו חייבים במס בישראל, למרות קבלתם בחו"ל.
lt/pgt

ltpgt
פקיד השומה ערך חקירה נרחבת בישראל ובחו"ל, שעיקרה התנהל לאחר שהסתיים שלב ההשגה, כדי למצוא ראיות לטענתו כי השליטה והניהול בעסקי החברה הזרה היו בישראל. לטענת פקיד השומה, שליטה וניהול בישראל הופכים את החברה לתושבת ישראל, ואת הדיווידנדים - לבעלי מקור מס ישראלי. העותרים מבקשים מבית המשפט לראות את המסמכים ולעיין בעדויות שגבה פקיד השומה.
lt/pgt

ltpgt
על פי תקנות סדר הדין הנהוגות בערעורי מס הכנסה, זכות הנישום לעיין במסמכים ובראיות של פקיד השומה היא מועטה. לטענת עורכי הדין, מלבד הפרשנות המרחיבה שעל פיה נוהג בית המשפט בשנים האחרונות, חוק חופש המידע מחייב את קבלת העתירה. לעמדתם, רק גילוי המידע לנישומים ייתן להם את האפשרות להתגונן נגד האשמות שווא. הבקשה היא תקדימית, משום שעד כה לא ניסה אף נישום להשתמש בחוק חופש המידע במשפטי מס הכנסה.
lt/pgt