שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, הורתה לאחרונה לבנק לאומי להקדים את הגשת תביעת החוב שלו במסגרת הליכי הפירוק של חברת היפר דנטל וזאת כדי להקטין ככל האפשר את סכומי הריבית החריגה שצפוי הבנק לגבות על חובות החברה.
אלשיך למעשה מקצרת את התקופה של 6 החודשים במהלכה אמור הבנק להגיש למפרק את תביעת החוב שלו וקובעת כי מאחר שהבנק חייב בחובות תום לב מוגברות עקב מעמדו המעין ציבורי, עליו לסייע כמיטב יכולתו כדי למזער את נזקיהם של נושי החברה מהריבית החריגה.
החלטתה של אלשיך ניתנה במסגרת בקשה שהגיש צבי צ'אקיר שערב לחובותיה של חברת היפר דנטל שנכנסה להליכי פירוק בראשית השנה. צ'אקיר ביקש ממפרק החברה, עו"ד מרדכי שלו, לשלם לבנק לאומי כספים שהצטברו בקופת הפירוק כבר עתה וזאת כדי להקטין את החוב של החברה לבנק, הנושה המובטח, וזאת מאחר שלטענתו, החוב צובר ריבית חריגה ותופח מדי יום. צ'אקיר ביקש כי התשלום ייעשה כבר עתה בטרם הכריע המפרק בתביעת החוב של הבנק ובכפוף לקבלת כתב שיפוי מעת הבנק.
צ'אקיר טען כי בהיותו ערב לחובות החברה הוא עלול בסופו של יום להיות מחוייב בתשלום סכום גבוהה הרבה יותר עקב הריבית החריגה וכי על המפרק להקטין את החוב.
המפרק התנגד לבקשתו של צ'אקיר וטען כי טרם הוגשו תביעות החוב ע"י נושי החברה וכי צ'אקיר רואה רק את האינטרס הצר שלו כערב וכי תשלום לבנק כבר בשלב זה מהווה העדפת נושים.
עוד טען המפרק כי גם אם קיימת ריבית חריגה, הרי שביהמ"ש של פירוק יכול לפסוק כי על הפחתת הריבית במסגרת הלכי הפירוק.
אלשיך בהחלטה מקבלת באופן עקרוני את עמדתו של צ'אקיר. היא מציינת כי עוד לא הגיע השלב בו יש לבחון את הטענות המשפטיות האפשריות של המפרק בדבר האפשרות לצמצם את הריבית החריגה וכי עניין זה מהווה בעיה משפטית מורכבת שקשה לטעון כי דווקא עמדת המפרק במסגרתה תתקבל באופן ודאי.
לאור זאת אומרת אלשיך מאחר שתוצאות של הידיינות משפטית על הפחתת גובה הריבית אינה ודאית, הרי ברור שקופת הפירוק מצויה כבר עתה בסכנה של נזקי הריבית החריגה.
בעניין זה אומרת אלשיך כי "אין ספק כי סוגיית הריבית המירבית היא סוגיה בעייתית מאוד שראוי כי המחוקק יתן עליה את דעתו בהקדם. יכולתם של הבנקים להכתיב את רצונם בלא מיצרים בתחום זה, ולגרום לחובם לתפוח מעל ומעבר לכל ערך ריאלי הינה בעייתית, גם ובעיקר כאשר ברקע עומדים הליכי חדלות פירעון".
אלשיך מציינת כי "תיתכן השקפה כי החל בנקודה מסויימת, חדלה הריבית המירבית לשמש כ'סנקציה' כלשהי כנגד החייב והופכת למכשיר 'לשיפור עמדות' כלפי יתר הנושים ובעיקר הנושים הרגילים. כל זאת כאשר הבנק מסתתר מאחורי 'הסכמות חוזיות' אשר לעיתים קרובות אין בינה לבין רצון חופשי אמיתי ולא כלום". אלא שאלשיך אומרת שאין צורך במקרה זה להכריע בסוגיה זו לגופה.
כבוד השופטת מוסיפה כי אינה יכולה להיעתר לבקשתו של צ'אקיר במלואה וזאת מאחר ותביעות החוב של הנושים טרם הוגשו. "אילו היינו עומדים במצב בו מצבת התביעות כנגד החברה גובשה אף באורח לכאורי היה מקום להיעתר לבקשה ולהורות למפרק להעביר לבנק סכום גדול ככל האפשר אולם בנסיבות המקרה כאשר חלפו אך חודשיים מאז מתן צו הפירוק והתקופה להגשת תביעות חוב טרם עברה לא ניתן להוציא את הכספים מקופת הפירוק".
למרות זאת, אלשיך מורה לבנק להזדרז ולהגיש את תביעת החוב שלו בתוך 30 יום והורתה למפרק לבדוק את תביעת החוב בתוך 30 יום נוספים ולהגיש לה דו"ח כדי שתוכל להחליט האם להעביר חלק מהסכומים בקופת הפירוק לבנק בכפוף למתן כתב שיפוי.
אלשיך נגד הריבית החריגה של הבנקים: הורתה ללאומי להקדים הגשת תביעת חוב בפירוק כדי להקטין נזקי ריבית חריגה
אמיר הלמר
2.3.2004 / 13:12