משנים את חוק החברות

אורי רוזן
ltpgt
בתחילת חודש פברואר 2001, פירסם משרד המשפטים תזכיר הצעת חוק לתיקון חוק החברות בעניינים שונים.
lt/pgt

ltpgt
התזכיר הופץ בתום ויכוח ציבורי עז, ולאחר שהוראות שונות של חוק החברות החדש שנכנס לתוקפו לפני כשנה, בפברואר 2000, זכו לביקורת רבה, הן מבחינה עקרונית כללית והן בשל החשש כי הוראות החוק ירתיעו משקיעים זרים מלהשקיע בחברות ישראליות.
lt/pgt

ltpgt
התיקון החשוב ביותר, ללא ספק, דן ב"הרמת מסך", דהיינו - מצב בו רשאי בית המשפט להרים את המסך מעל הישות המשפטית העצמאית של התאגיד, ולהטיל אחריות אישית לחובות החברה על בעלי מניות ונושאי משרה בה.
lt/pgt

ltpgt
בנוסף למקרים מובהקים בהם מקובל היה כי לבית המשפט כוח "להרים מסך", כגון שימוש בתאגיד המשפטי לצורכי תרמית, מוסיף החוק וקובע כיום כי "בית משפט [רשאי] להרים את מסך ההתאגדות אם... בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן". אותם כללים חלים לפי סעיף 54 (ב) לחוק הקיים לעניין הטלת אחריות אישית דומה על נושאי משרה בחברה (כגון דירקטורים, מנהלים וכיו"ב).
lt/pgt

ltpgt
דברי ההסבר להצעת החוק מכירים בכך כי נוסח זה הינו רחב, לא בהיר, ומותיר את הקהילייה העסקית בחוסר ודאות ובסיכונים שאינם ניתנים לצפייה. בשל כך, מוצע לקבוע רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן לייחס את חובות החברה לבעלי המניות: אם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נועד להונות או לקפח אדם, או אם החברה פעלה באופן הפוגע בטובת החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה. בכל מקרה אחר לא ניתן יהיה לייחס את חובות החברה לבעלי מניותיה.
lt/pgt

ltpgt
בנוסף, לעניין האחריות האישית של נושאי משרה בחברה, מציעה הצעת החוק לבטל את ההוראה המיוחדת בעניין זה לחלוטין, ובכך להסדיר את סוגיית האחריות של נושאי משרה לפי העקרונות הכללים המקובלים בעניין זה מכבר.
ltBrgt
lt/bgtהאצלת סמכויות לוועדהltBgt
נוסף לתיקון זה כוללת הצעת החוק גם שורה של תיקונים בעניינים מהותיים ונוהליים אחרים. כך, למשל, בעניין סמכויות הדירקטוריון, מוצע לקבוע כי דירקטוריון של חברה רשאי לקבל החלטות אף ללא התכנסות בפועל, רק במקרים בהם כל הדירקטורים הזכאים להשתתף בדיון ולהצביע, הסכימו כי לעניין אותו דיון עצמו לא יכונס הדירקטוריון.
lt/pgt

ltpgt
מכאן, שההחלטה של הדירקטוריון שלא להתכנס תידרש לגבי כל דיון בנפרד. כמו כן, נוכח הבעייתיות בסעיף 112 לחוק החברות הקיים, לפיו אין הדירקטוריון רשאי לאצול סמכויות לוועדות לגבי הנושאים המפורטים שם, לרבות הקצאת מניות או אופציות, מוצע כי במקרה של הקצאת ניירות ערך לעובדים, במסגרת תוכנית שהותוותה מראש על ידי הדירקטוריון, הדירקטוריון יהא רשאי לאצול את סמכותו לוועדה.
lt/pgt

ltpgt
ההצעה מסבירה כי מדובר בפעולה תדירה הנעשית במסגרת הסכמי עבודה בין החברה ובין עובדיה, ואין מניעה כי ועדה מוועדות הדירקטוריון תחליט על עצם ההקצאה והיקפה, במסגרת תוכנית שהותוותה על ידי הדירקטוריון. עוד הוצע, כי הדירקטוריון יהא רשאי לאצול את סמכותו לאישור הדו"חות הכספיים לוועדה מוועדות הדירקטוריון, ובלבד שלפחות שליש מחברי הדירקטוריון חברים בוועדה ונכחו בעת אישור הדו"חות הכספיים.
lt/pgt

ltpgt
לגבי הרכב הדירקטוריון, מוצע לקבוע מפורשות כי קטין או פסול דין אינם כשירים לכהן כדירקטורים בחברה. לעניין האפשרות לשפות נושאי משרה בחברה, מוצע כי בנוסף לשיפוי נושא משרה בגין הוצאות התדיינות סבירות שהוציא בגין אישום שממנו זוכה, תוכל חברה לשפות נושא משרה אשר עקב תפקידו נחקר ולא הוגש נגדו כתב אישום.
ltbrgt
lt/bgtחלוקת דיווידנדltBgt
בהצעת החוק גם התייחסות לנושא חלוקה אסורה, דהיינו חלוקת דיווידנד שאינה עומדת באמות המידה שהחוק התווה. סעיף 311 לחוק הקיים קובע כי ביצוע חלוקה אסורה היא הפרת חובת אמונים, ואולם ייתכנו מצבים בהם ביצוע חלוקה הוא פועל יוצא של הפרת חובת הזהירות בלבד.
lt/pgt

ltpgt
לפיכך מוצע לתקן את סעיף 311 לחוק ולקבוע כי ביצוע חלוקה אסורה יהווה הפרת חובה המוטלת על דירקטור, ולהותיר בכך לבית המשפט לקבוע את מהות החובה שהופרה בנסיבות המתבררות בפניו.
lt/pgt

ltpgt
פועל יוצא מכך הוא כי חברה תוכל לבטח נושא משרה כנגד הפרת חובת הזהירות, אם זו תוטל בשל ביצוע חלוקה אסורה. במקביל הוצע למנוע את האפשרות לפטור ראש דירקטור מאחריותו כלפי החברה עקב הפרת חובת הזהירות בביצוע חלוקה, על מנת שלא לגרום לוויתור מראש על כספים המגיעים לחברה, אשר אמורים לשמש ככרית הביטחון של הנושים.
ltbrgt
lt/bgtתחילת התיקון תהיה רטרואקטיוויתltbgt
בצעד יוצא דופן, מציע משרד המשפטים כי תחילתו של התיקון המוצע תהיה רטרואקטיווית, מיום כניסתו לתוקף של חוק החברות בפברואר 2000, כדי למנוע מצב שבו מעתה ואילך יחולו על חברות שתי מערכות דינים במקביל.
lt/pgt

ltpgt
מציעי ההצעה סבורים כי החלת התיקון באופן רטרואקטיווי אינה פוגעת בציפיות הצדדים מחד גיסא, ומונעת התדיינויות מיותרות מאידך גיסא. אין אלא לקוות כי הליכי החקיקה יושלמו במהרה, ותמשך היוזמה לתיקון החוק גם בעניינים האחרים שזכו לביקורת.
lth5gt lthrgt
אורי רוזן הוא שותף במשרד עורכי הדין דנציגר, קלגסבלד, רוזן ושות', וראש מחלקת ההיי-טק והון סיכון במשרד. הוא מתמחה בייצוג חברות היי-טק רבות וקרנות הון סיכון מהגדולות הפועלות בארץ.
lt/pgt

ltpgt
כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.
lthrgt
lth5/gt
lt/pgt