האוצר לממונה על ההגבלים העסקיים: לבדוק האם מתקיים מונופול בענף הביטוח הסיעודי

בחוק בריאות ממלכתי נקבע כי כל אדם זכאי לסכום מסוים כשהוא נהפך לחולה סיעודי - כזה שאין ביכולתו לעשות בעצמו פעולות פשוטות. הסכום שעשוי להגיע ל-1,000 בחודש, ניתן בדרך כלל לחולים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מאוד ולאחר שעברו מבחני הכנסה קשוחים. המשמעות: הרוב אינם מקבלים דבר; לכל היותר, 15 שעות עבודה של מטפל בשבוע.



הביטוח הסיעודי הנמכר על ידי חברות הביטוח נחשב למצוין; קיים דמיון רב בין הפוליסות שמציעות החברות. הביטוח מופעל כאשר אין ביכולתו של המבוטח לעשות שש פעולות - בהן, לקום, ללכת ולשלוט על הצרכים. במרבית החברות הפוליסות גמישות: מבוטח שאינו יכול לבצע כמה מהפעולות יקבל חלק מהכסף.



העלויות של הביטוח הסיעודי משתנות על פי גיל המבוטח, מצבו הבריאותי וכמובן לסכום הפיצוי שהוא רוצה לקבל כאשר יגיע למצב סיעודי. לדוגמא, בפוליסת הביטוח הסיעודי של מגדל "דואגים למחר", תמורת פיצוי של 1,000 שקל לכל החיים ישלם מבוטח בן 50 מדי חודש 23 שקל.



אשה בגיל זה תשלם למגדל 40 שקל בחודש. הסיבה: על פי הסטטיסטיקה, נשים מאריכות חיים יותר מגברים, ולכן הסיכוי שלהן גבוה יותר להפוך לחולות סיעודיות. כמובן, ככל שמצבו הבריאותי של המבוטח גרוע יותר הוא ישלם יותר. למשל, חולה סוכרת יידרש לשלם פרמיה גבוהה יחסית, מכיוון שהוא בעל סיכוי גבוה להיהפך לחולה סיעודי; חולה לב הוא בעל סיכוי גבוה למות אבל סיכוי נמוך להיהפך לסיעודי - ולכן ישלם סכום נמוך יחסית.



שלומי שפר