חמישה עמודים תמימים תופסת רשות השידור בדו"ח השכר במגזר הציבורי לשנת 1999 שפירסם משרד האוצר שלשום. 137 בכירים ברשות השידור, כמעט 10% מהעובדים, משתכרים יותר מ-30 אלף שקל בחודש. בראש הטבלה צועד המנכ"ל, אורי פורת, עם עלות שכר חודשית של 67,316 שקל. העיתונאים הבכירים ברשות משתכרים בחלקם יותר מהמנכ"ל, אולם אלה מועסקים לרוב בחוזים אישיים ואינם נכללים בדו"ח זה.
ברשות השידור, אחד הגופים היותר נגועים בביורוקרטיה במדינת ישראל, 9 סמנכ"לים: חמשת מנהלי מחלקות המדיה, יועץ משפטי, מבקרת הפנים, מנהל הכספים ומנהל מחלקת כוח אדם. במקרה של רשות השידור, בעלי הדעה הם לא בהכרח בעלי המאה. בעוד שהסמנכ"לים שלעיל משתכרים בין 30 אלף ל-40 אלף שקל בחודש, יש לא מעט בעלי משרות ברשות שמרוויחים 48-45 אלף שקל ויותר.
שמותיהם של אותם בכירים המשתכרים יותר מהסמנכ"לים אינם מוכרים מחוץ למסדרונות הרשות, ואת רובם גם לא תמצאו ברשימת הקרדיטים שבסוף כל תוכנית (הרולר). רוב מקבלי השכר הגבוה הם אנשי המחלקות הטכניות, המקבלים תקציב מנופח של שעות נוספות, תוספת ותק, הוצאות רכב, אש"ל ותוספות שונות ומשונות אחרות.
שלטון הוועדים: זכותנו לנגב חומוס
אם מחברים את המספרים, יוצא סכום די מבהיל: רשות השידור משלמת לבכיריה כ-5 מיליון שקל בממוצע מדי חודש - כ-60 מיליון שקל בשנה. זאת, מבלי לחשב את משכורותיהם של כ-1,600 העובדים הנותרים, מתוך כ-800 מיליון שקל תקציב הרשות לשנת 1999. נחמן שי, יו"ר הוועד המנהל שנכנס לתפקידו לפני שלושה חודשים, נשמע מופתע כששמע את גובה הסכום.
"לא היה לי מושג שזה המצב", אמר ל-TheMarker.com. "עדיין לא ראיתי את הדו"ח, אבל אין ספק שהמצב של רשות השידור מצריך בדיקה יסודית של הספרים". אותה בדיקה יסודית ששי מזכיר היא שורש המריבה שנתגלעה בינו לבין פורת. שי מינה רואה חשבון חוקר בניגוד לרצונו של פורת, והאחרון, על אף שהוא מכיר היטב את מקורות קשייה הכספיים של הרשות, רואה בכך הטלת ספק ביושרם של המוסדות הוותיקים ברשות ופגיעה בסמכותו כמנכ"ל.
פורת טוען שיש ברשות השידור לפחות 400 עובדים שצריכים לפרוש הביתה לפנסיה מוקדמת, ואין אפשרות להוציאם מהמערכת בשל ההסכמים הקיבוציים הסבוכים. בישיבות הנהלה נשמעו מספרים המתקרבים יותר ל-600 ואף ל-700 עובדים מיותרים. "מאות אנשים מקבלים שכר וכלל לא עובדים", אמר ל-TheMarker.com בכיר לשעבר ברשות השידור. "לעומת זאת, הפרילאנסרים עושים 70%-60% מהעבודה, ומקבלים שכר רעב".
בין אותם עובדים המקבלים שכר ושעות נוספות מדי חודש קיימים בפועל אנשים העובדים כפרילאנסרים בחברות הפקה פרטיות ואצל זכייני ערוץ 2. בכירים אחרים, חלקם עובדי הרשות למעלה מ-20 שנה, עובדים מספר שעות מצומצם ביום כיוון שלאיש למעשה אין צורך בהם, אך גם אין אפשרות לפטרם.
תיאטרון האבסורד חוגג ברשות: מי לא שמע על החשכת המסך האחרונה של הערוץ הראשון עקב דרישת ועד התאורנים לצרף תאורן למשימות ליווי אח"מים בחו"ל, ועל צוות צילום שלא הגיע בזמן למשימת סיקור בגבול הצפון, משום שהצלם והמקליט התעקשו לקבל את מלוא זמן הפסקת הצהריים שלהם בעת שניגבו חומוס בעכו.
"הגמישות הניהולית ברשות השידור שואפת לאפס", אומר אותו בכיר. "לוותק יש השפעה אדירה על תלוש המשכורת, בעוד שלמנהלים אין השפעה כלל על התגמול של העובדים - אי אפשר לקדם, להעלות משכורת, לפטר או להשעות - לא לבלוע ולא להקיא. צריך לקצץ 80% מהבכירים האלה, לקחת את 20% הנותרים ולעשות מהם עילית ניהולית".
גזרה שהמגזר הציבורי אינו יכול לעמוד בה
תקציב הרשות הוגדל השנה בכ-8%, אם כי טרם אושר בוועדת הכספים. יצוין כי תקציב הרשות מחושב לפי תחזית ההכנסות בכל שנה, ובשנת 2000 גדלו ההכנסות מחסויות ומהסכמים חיצוניים באופן משמעותי. האגרה לציבור דווקא ירדה בשלוש השנים האחרונות בשיעור של כ-5%, והיא עומדת כיום על 517 שקל למשפחה. הרשות מבקשת ממשרד האוצר סיוע של כ-400 מיליון שקל שייפרש על כ-15 שנה, כדי להתחיל ביישום תוכנית ההבראה.
במשרד האוצר מתנגדים. "כמובן שנוח יותר להיכנע לדרישות הוועדים ואחר כך לבקש את הכסף ממשרד האוצר, ולמעשה להכביד את הנטל על משלמי המסים", התבטא בכיר במשרד האוצר בכתבה שפורסמה כאן לפני כחודש. פורת השיב לו כי "אלה המדברים על 'ניהול כספים שערורייתי' הם אלה שיצרו את השערורייה, תוך התעלמות מוחלטת מן הצרכים האמיתיים של השידור, ונהגו ברשות השידור במשך השנים כאילו היתה מחלקה במשרד החקלאות או ברשות העתיקות".
ברשות השידור טוענים עוד כי הסיבה העיקרית לסירובם של כל אותם העובדים המיותרים לצאת לפנסיה מוקדמת היא הפנסיה התקציבית. הפנסיה התקציבית משולמת מתקציב המדינה ללא הפרשה כלשהי מצד העובדים. אך זוהי אליה וקוץ בה: הפנסיה מופרשת אך ורק ממשכורת הבסיס של אותם עובדים, ללא כל אותן תוספות שהזכרנו לעיל. מעבר לשיטת תשלום אחרת מצריך את התרת ההסכמים הקיבוציים, וזוהי כבר גזרה שהמגזר הציבורי אינו יכול לעמוד בה.
מצד שני, אם תישאר שיטת הפנסיה התקציבית, מאות עובדים שיסכימו לצאת לגמלאות ושהרוויחו 30 אלף שקל לחודש יקבלו תלוש מצומק בעשרות אחוזים, ולדברי מנכ"ל הרשות, "לא יוכלו לגמור את החודש". מצד שלישי, אם הייתם מרוויחים סכום של 30 אלף שקל בחודש בלי לעשות כלום, לא הייתם שומרים משהו בצד ליום שבו יכסה ענן סגרירי את שמי רוממה?