התוכנית של עו"ד יוסי שגב מתגבשת: ביהמ"ש הורה על פירוק כלל אינווסטמנט של גד זאבי

שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, דניה קרת-מאיר, קיבלה בסוף השבוע את בקשתו של עו"ד יוסי שגב, והורתה על פירוקה של כלל אינווסטמנט האוס, בגין חוב של למעלה מ-26 מיליון שקל, שלא עוכב ביצועו.



כזכור, כלל איווסטמנט חויבה במארס 2003 לשלם לשגב 2.3 מיליון דולר, בתוספת ריבית דולרית של כ-11% החל ב-1990, ובסך הכל כ-40 מיליון שקל, כפיצוי על הנזקים לתיק ההשקעות של שגב, שנגרמו בגין מעילתו של אריה גולדין, מנכ"ל כלל אינווסטמנט אותה עת. שגב גילה את המעילה של גולדין, ודיווח עליה לראשי קונצרן כלל. לאחר שכלל אינווסטמנט הגישה ערעור על פסק הדין לביהמ"ש העליון היא ביקשה כי ביצוע פסק הדין יעוכב, אך ביהמ"ש הורה כי העיכוב יהיה חלקי בלבד ורק מעבר ל-26 מיליון שקל.



לאחר שהחברה נמנעה מתשלום החוב הגיש שגב באמצעות עו"ד אופיר נאור ממשרדו, בקשת פירוק לחברה - הנמצאת בבעלות כלל ישראל (25%) וזאבי אחזקות (75%) - הטענה כי היא חדילת פירעון.



שגב טען בבקשה כי בחברה נעשו פעולות פסולות שרוקנו אותה מנכסיה, על מנת להתחמק ממימוש פסק הדין. שגב טען כי מהדו"חות הכספיים של החברה ל-1994 עולה כי בעלי המניות בחברה משכו מקופתה 14 מיליון שקל, כהלוואות שניתנו "בתנאים לא תנאים", וללא בטחונות.



לטענת שגב, עד היום לא השיבו בעלי המניות לחברה את הכספים המגיעים לה, מלבד סכום חלקי - כ-3 מיליון שקל, ללא הפרשי הצמדה וריבית - שהעבירה כלל ישראל. לטענת שגב, חלקה של קבוצת זאבי בהלוואות שניטלו מהחברה הוא 11 מיליון שקל. לטענתו, מצב הקבוצה גרוע, וקיים חשש ממשי שהיא לא תוכל לפרוע את החוב כלפיו אם לא יחלו הליכי גבייה מהירים.



בדיון שנערך לפני ימים אחדים בבקשת הפירוק, כאשר נחקר שגב על תצהירו התברר כי מהמסמכים שכבר הגיעו לידיו קיים חשד להעדפת מרמה שבוצעה בחברה במהלך שנת 1997, לאחר שההליכים המשפטיים של שגב, כנגד החברה, כבר החלו להתנהל.



בחקירה עלה כי במארס 1997 זכתה החברה בפסק בוררות אצל עו"ד רות אורן לפיה בנק הפועלים חוייב לשלם לה כ- 12 מיליון שקל אלא שהסכום הזה במקום להיכנס במלואו לחברה הוכנס לחברת נאמנות ומימון של כלל ממנו הוצאו 6.5 מיליון שקל לדירקטורים של החברה: אליהו בן עמרם ודוד גולן אינסווסטמט ועוד כ- 1.4 מיליון שקל לעו"ד יוסי אברהם,



שגב טען בדיון, "קשה לי לראות שחברה בשנת 97' שכתוב לה במאזן שיש תביעה נגדה על סך 24 מיליון שקל, שזאת תביעתי, זוכה בפס"ד לטובתה, דואגת שלא לקבל את הכסף אלא להעביר אותו ישירות למישהו שלישי, מחלקת אותו לדירקטורים ולנושאי משרה בה, קשה לי לראות בזה התנהגות תקינה. כדין זה להכניס את זה קודם כל לחברה".



יש לציין כי בקשתו של שגב הוגשה ימים אחדים בלבד הגיש הבנק הבינלאומי בקשות כינוס נגד קבוצת זאבי אחזקות, אשר כלל אינווסמנט הינה אחת החברות בה, בגין חובות של כ-280 מיליון שקל.



בקשת הבנק לכינוס נכסי זאבי אחזקות באה לאחר שהמו"מ שניהלה קבוצת זאבי עם הבנק על פריסת חובותיה אליו לא צלח. בעקבות הגשת הבקשה של הבנק חודשו המגעים בין הצדדים וככל הידוע הם מצויים בשלב מתקדם ביותר לאחר שכבר הוסכם על פריסת החוב של הקבוצה לבנק על פני 18 שנה.



אלא שבמסגרת בקשת הפירוק שהגיש שגב לכלל אינווסטמנט טענה החברה, באמצעות עו"ד רונן ברק כי במידה וינתן צו פירוק כנגד החברה יכשיל הדבר את הניסיון לגבש הסדר והבנק יעמוד על בקשת הכינוס שהגיש. הדבר כך נ טען יביא לפיטוריהם של אלפי עובדים בקבוצה.



בהחלטה לפרק את החברה שקיבלה קרת מאיר כותבת שהשופטת כי אין מחלוקת של ממש באשר לקיום עילות פירוק נגד החברה. בעניין כספי הבוררות אומרת השופטת כי "אמנם לא ניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר בהעברתכספים במרמה אולם סימני השאלה אשר מתעוררים סביב סכום כסף זה מצביעים על חשד לביצוע פעולות פסולות בחברה אשר רוקנו אותה מנכסיה".



לעניין טענת החברה כי פירוקה יביא לקריסת קבוצת החברות של זאבי וכי על ביהמ"ש לשקול במקרה זה גם אינטרסים ציבוריים ולא אך את השאלה האם קיימת עילת פירוק אומרת השופטת כי במקרה הזה מדובר בחברה נטולת נכסים שלא הניחה תשתית של ממש לטענה בדבר פגיעה אפשרית של חברות הקבוצה בה היא נמצאת.



הטענה כי במידה ויינתן צו פירוק לחברה יפגעו אלפי עובדים בקבוצת זאבי, שכן הבנק מתנה כל הסדר בקבוצה באי מתן צו פירוק לחברות בה היא ערטילאית, אומרת השופטת, וקובעת כי טלענה שכזו היה מקום לתמוך בתצהיר מטעם הבנק, או מטעם אלו המנהלים את המו"מ מטעם זאבי.



עוד קובעת השופטת, ברור כי אי מתן צו פירוק לחברה ימנע משגב לפעול כנגד נושאי המשרה של החברה ולתבוע מהם את הכספים שהוצאו מהחברה שלא כדין אם יתברר כי כך היה ומאחר ובירור העובדות בעניין זה יכול להתבצע רק במסגרת הליכי פירוק וכך גם השימוש בעילות התביעה לפי פקודת החברות אזי יש להעדיף את האינטרס של הנושה ולפרק את החברה.



השופטת ממנה את הכונס הרשמי כמפרק זמני עד לכיונסם של אסיפות נושים בהם יוכרע מי יהיה המפרק של החברה כאשר היא מציינת כי יש לשקול מינוי של שגב לתפקיד.כעת צפוי מאבק בשאלה מי יהיה המפרק של החברה כאשר החברה צפויבה להתנגד למינויו של שגב.