שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, קיבל היום את תביעתה של קבוצת כרמלטון כנגד בנק דיסקונט בגין הפרת הסכם המימון שנחתם בין הקבוצה לבין הבנק בקשר עם הקמת פרויקט מנהרת הכרמל.
מדובר בהסכם למימון הפרויקט בו זכתה קבוצת כרמלטון והיקפו כ-709 מיליון שקל. בהחלטתו קובע מודריק כי הבנק הוא שהפר את הסכם המימון והוציא צו המורה לדיסקונט לקיים את ההסכם.
בקבוצת כרמלטון מחזיקות פי.בי אחזקות (20%), אשטרום הנדסה ובניה (20%) ודרגדוס (40%) ונכסים ובניין (20%). הקבוצה זכתה בספטמבר 1998 במכרז שפירסמה המדינה להקמת שתי מנהרות דו-מסלוליות באורך של 5.5 ק"מ כל אחת; המנהרות יעברו מתחת לעיר חיפה ויקשרו בין מבואותיה הדרומיים עם מבואותיה הצפוניים. המדינה החליטה כי הפרויקט יוקם בשיטת BOT - לפיה יזם פרטי מקים את הפרויקט במימונו ומתפעלו לאורך תקופה מוגדרת אשר בה הוא גובה תשלום מהמשתמשים, ובסיומה הפרויקט מוחזר לידי הגוף הציבורי המזמין.
כרמלטון חתמה על הסכם למימון הפרויקט עם בנק דיסקונט, שהודיע לה במפתיע בשנת 2002 כי הוא מתנער ממנו בנימוק שהעסקה אינה כדאית לו. בעקבות זאת הגישה כרמלטון תביעה כנגד הבנק לביהמ"ש, בדרישה לחייב את הבנק לקיים את ההסכם. בתביעה טענה כרמלטון, באמצעות עו"ד טוביה ארליך ממשרד הרצוג פוקס נאמן, כי נסיונות דיסקונט להשתחרר מההסכם נובעים מיחס הלימות הון נמוך של הבנק המחייב אותו לצמצם את היקף האשראי שהוא מעניק.
דיסקונט טען מנגד, באמצעות עוה"ד חנן מלצר, גילת איל ושירי איש שלום, כי הבנק הופתע מההתפתחויות בפרויקט, שלהן אחראיות המדינה וכרמלטון. הבנק טען כי בפרויקט בוצעו שינויים רבים ללא תיאום עמו וללא קבלת אישורו. כך, למשל, נטען כי המועדים להתחלת העבודות בחוזה הזיכיון תמו והוארכו מחדש על ידי המדינה וכרמלטון מבלי לקבל את אישור הבנק.
היום הכריע מודריק לטובת כרמלטון. מודריק קבע כי מאחר שבנק דיסקונט לא הצליח לבסס את הודעת הנסיגה שלו מהסכם המימון על אחת מעילות הביטול הקיימות לו בהסכם, הרי שהודעת הביטול מצד הבנק עולה עד כדי הפרת ההסכם וכתוצאה מכך נפגעה כרמלטון. מודריק מטיל על דיסקונט הוצאות בסך 200 אלף שקל.
ביהמ"ש חייב את דיסקונט לממן את פרויקט מנהרות הכרמל
אסף ברגרפרוינד
8.3.2004 / 13:35