למרות חידוש הצמיחה וההתאוששות הכלכלית: החוב של ישראל עלה ב-2003 ל-105% מהתוצר - סך של 520 מיליארד שקל

החוב הממשלתי הכולל, הפנימי והחיצוני, הגיע בתום שנת 2003 ל-520 מיליארדי שקל, עלייה ריאלית של 5.6% לעומת סוף שנת 2002, כך נמסר מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל. עליית החוב הממשלתי הכולל בשנת 2003 משקפת את העלייה בחוב הפנימי, בעוד שהחוב החיצוני במונחי שקלים נותר ללא שינוי.



עלייה זו החמירה את יחס החוב לתוצר המהווה אינדיקטור מהותי בקביעת דירוג האשראי של ישראל. יחס החוב הכולל בתוצר הגיע בשנת 2003 ל-105% מתוצר לאחר שעלה חדות ב-16% מאמצע שנת 2001. בננק ישראל מצינים כי הרמה של סוף 2003 דומה לזו ששררה בשנת 1995, וגבוהה מהממוצע במדינות המפותחות (OECD) - ברמה של 78% - ושל מדינות האיחוד האירופי - 73%.



עוד עולה מהנתונים כי החוב הפנימי היווה בשנת 2003 כ-75% מהחוב הכולל, לעומת כ-73% ב-2001. עלייה זו נבעה מגיוסי ההון הגדולים של הממשלה, על רקע הגירעון הממשלתי הגבוה, ולמרות הירידה ברמת המחירים וייסוף השקל שפועלים דווקא לירידת ערך החוב הצמוד למדד או למט"ח. החוב החיצוני במטבע חוץ עלה אף הוא אשתקד, בשל גיוסי ההון הגבוהים של הממשלה, בעיקר במסגרת הסדרי הערבויות, אולם הייסוף שחל בשער החליפין של השקל מול הדולר קיזז עלייה זו וכאמור בערכים שקליים הוא נותר ללא שינוי.



במחלקה המוניטרית מסבירים כי יחס החוב בתוצר הינו אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של המשק בעיני משקיעים זרים, כך שככל שיחס זה נמוך יותר נתפס המשק בעיניהם כיציב יותר. כמו כן, אחד התנאים המרכזיים שנקבעו בכללי מאסטריכט להצטרפותם של משקים לאיחוד המוניטרי האירופאי הינו יחס חוב-תוצר של עד 60% או תוואי ירידה ברור לקראת שיעור זה. רמתו הגבוהה של יחס החוב בתוצר בישראל ועלייתו החדה בשנים האחרונות נבחנות כל הזמן ע"י משקיעים מקומיים וזרים, דבר המתבטא בקביעת דירוג האשראי של מדינת ישראל. על כן יש חשיבות רבה להביא לירידתו של יחס החוב בתוצר לאורך זמן.