HOT – מה שחם זה רק העצבים

שלוש חברות הכבלים התאחדו, כך מספרות לנו הפרסומות השכם וערב, למשהו חדש ונהדר תחת השם נוטף החושניות "הוט". התשדירים מבטיחים לנו ש"כל מה שחם אנחנו שם", אך כרגיל הבטחות ומעשים לחוד. אפתח ואתריע, מדובר באותה גברת בשינוי אדרת, ובמצב דרדרת. חברה בתחרות המתנהגת כמונופול שבע כאילו אין ברירה אחרת.

כזכור, שלוש החברות הציעו ערוצים זהים לחלוטין וחלקו את הארץ ביניהן עד שמצבן הכספי היה בכי רע והם ביקשו להתאחד, וכנהוג במדינתנו לגבי הכבלים – ביקשו וקיבלו בלי להישאל שאלות או להשיב תשובות. חשב לו המנוי הקטן, אולי עכשיו כשמדובר בחברה אחת גדולה אקבל אולי איזה משהו יותר טוב, ערוצים משופרים, שירות משודרג, מחיר מופחת – גורנישט, נאדה, נא באוזן, וכדומה.

מספיק לצפות בתשדירי הפרסומת של הוט כדי להבין שאין כל חדש תחת השמש והתאגיד שהבטיח גלקסיות שלמות מציע לכם בעצם את אותם שני הכוכבים: מר יצפאן ומר פינס. על כישרון החיקוי והבידור של אלי יצפאן לא תוציאו ממני מילה רעה, באמת שאין עליו. גם על תוכניתו של גיא פינס אין לי דבר רע להגיד מלבד "לחובבי הז'אנר". אבל לתלות על שניהם את כל בידולם של הכבלים מהלויין? מדובר בהיסחפות שבימים כתיקונם גורמת לאלפי קורבנות בבנגלה דש.

אבל עזבו את תוכניות המקור, ממילא זה לא מה שהציבור אוהב, בואו נדבר על הערוצים: AXN? אגו? שעות של שידורים חוזרים של מקגייוור, צוות לעניין ושאר סדרות הנקנות לפי משקל. צ'אק נוריס לא זוכה לכל כך הרבה שעות שידור אפילו בביתו, אי שם בטקסס הרחוקה. על אגו אמנע מלהרחיב כי באמת שאנחנו צריכים להתקדם.

בואו נדבר על השירות לרגע, או אולי לרבע שעה עד 25 דקות – זמן המתנה ממוצע באמצע היום (אפילו לא בצפיית שיא) לנציג שירות לקוחות. אם בעבר אמרו על "יס" שהדבר הכי גרוע בהם זה השירות, באה הוט והוכיחה מי מספר אחת במוזיקת הייבוש. לחובבי גלגל"צ, לפחות, מצפה חוויה חיובית של האזנה כפויה לתחנתם האהובה בזמן ההמתנה לתשומת ליבו של אחד מעובדי התאגיד המפואר. בשירות הלקוחות מקפידים פעם בשיר בערך להשמיע הקלטה הטוענת כי "פנייתך חשובה לנו אנא המתן" – ובכן הוט, אם פנייתי חשובה אז למה לוקח לכם 20 דקות לענות. האם מנכ"ל הוט נותן באופן סדיר לחמותו להמתין 20 דקות על הקו? במחשבה שניה, דוגמה גרועה. האם לאולמרט היו נותנים להמתין? כנראה שלא.

עוד דוגמה ממש מהשבוע. פונה אלמונית לשירות הלקוחות ומבקשת להעביר את הכבלים איתה לדירתה החדשה. אין בעיה, אומרים בהוט, נתקין לך תוך יממה את שלל הערוצים, רק תמתיני בין שתיים לארבע והמתקין יגיע. המתינה. הגיע? כן, אבל לדירה הישנה, צלצל לטלפון הקודם ומשלא נענה סב למכוניתו האדומה ונסע. חלפו יומיים, חובבת גיא פינס זעמה אבל תמורת הבטחה לפיצוי הסכימה לתת הזדמנות לתקן. הפעם חיכתה בין שבע לתשע בערב. הלכה לשירותים, שמעה את הסלולרי מצלצל ולא הספיקה. הודעה חיכתה בתא הקולי: "אנא פני לשירות הלקוחות להזמנת מתקין". לא ניסיון נוסף, לא צלצול בדלת, צלצל מהסלולר וברח. כמו אהוד ברח, עף כמו הרוח על הרכב האדום שלו. הדואר בא היום, המתקין יבוא מחר, אולי.

לסיכום, אם חשבתם שאחד ועוד אחד ועוד אחד שווה שלוש אז טעות טעיתם. בפעולה חשבונית מתוחכמת הצליחו הכבלים לקבל אחד במקום שלוש ולתת עוד הרבה פחות מזה.