ביהמ"ש בבאר שבע דחה העתירות כנגד המשך בנייתו של "מגדל טאוור" במתחם ברקוביץ

גלעד גלעדי הנשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע החליט אתמול לדחות את שלוש העתירות שהגיש העותר הציבורי עו"ד אליהוד יערי כנגד המשך בנייתו של בניין טאוור במתחם ויצמן-ברקוביץ שם שוכנים ביהמ"ש בתל אביב.



העתירות שהוגשו ע"י יערי בביהמ"ש המחוזי בתל אביב הועברו משם לבאר שבע ע"י נשיא ביהמ"ש העליון וזאת מאחר שהן התייחסו במישרין לבניין בית המשפט בתל אביב והפכו את שופטי ביהמ"ש לכאורה למעורבים בתוצאות העתירה.



העתירות התייחסו לאישור שנתנה עיריית תל אביב בשנת 1998 לבניית בניין משרדים בן 23 קומות במגרש שבבעלותה בצומת הרחובות ויצמן וברקוביץ בתל אביב המצוי מאחורי המבנה של בית המשפט. המגרש נמכר במכרז לחברות מליבו, מגדל והמגן תמורת סכום של כ-50 מיליון דולר.



יערי טען בעתירות שהגיש כי בניית המגדל נעשית על חשבון אחוזי הבנייה המיועדים להרחבת בתי המשפט וימנעו האפשרות להרחיבם כמו כן טען יערי כי מאחר והמגדל יהיה גבוה יותר מבניין בתי המשפט הקיים הרי בכך הוא יאפיל על בניין בתי המשפט ויפגע בתדמיתו הציבורית שכן בניין בתי המשפט צריך שיהיה גבוה מכל בניין אחר בסביבתו.



לעתירה זו כאמור הצטרפו גם דיירי הסביבה, המתגוררים במתחם גולדה היוקרתי ובהם גם עורכי דין ידועים כמו פרופ' יוסף גרוס שטענו באמצעות עו"ד יהושע דויטש כי המגדל המוקם יפריע להם הפרעה ממשית, יגרום לתנועת כלי רכב והולכי רגל רבה יותר באיזור שיהוו מטרד עבורם.



יערי למעשה עתר לביטול תוכנית בניין הערים שאושרה ע"י עיריית תל אביב לבניית המגדל אך עתירתו זו נדחתה עוד בשלב שהתיק היה בבית המשפט המחוזי בתל אביב וזאת על ידי השוטת דרורה פלפל. פלפל אישרה ליערי להגיש ערר על התוכנית למועצה הארצית לתכנון ובנייה.



הערר שהוגש ע"י יערי נדחה ולאור זאת הוא הגיש עתירה נוספת כנגד הדחיה בטענות פרוצדורליות שונות הנוגעות לקיום הישיבה של המועצה הארצית בעניין. בין השאר טען יערי כי ועדת הערר קיימה הדיון ללא מניין חוקי, כי ההחלטה נחתמה אך ע"י היו"ר ולא ע"י כל חברי הוועדה, כי תאריך ההחלטה הכתובה אינו תואם את תאריך חתימתה והדבר מעור חשד לזיוף ועוד.



אתמול כאמור דחה הנשיא בדימוס גלעדי את העתירות שהגיש יערי וכן את אלו שהגישו דיירי הסביבה כנגד המשך בנייתו של המגדל. גלעדי דוחה אחת לאחת את טענותיו של יערי לגבי החלטת הערר של המועצה הארצית לתכנון ולבניה.



גלעדי מתייחס בהחלטתו לטענה כי בניית המגדל תגזול שטחים ואחוזי בניה המיועדים להרחבת היכל המשפט בתל אביב. בעניין זה מציין גלעדי כי הנהלת בתי המשפט שצורפה לעתירות התייצבה והודיעה כי היא אינה מעוניינת בשטחים נוספים באותו מגרש בו מוקם המגדל שכן קיימת זה לא מכבר תוכנית הרחבה של בתי המשפט המבוססת על כך שיוקם מבנה נוסף על מגרש החניה הקיים היום בצמוד למבנה בתי המשפט וכן על המדרכה הרחבה הממוקמת בחזית ביהמ"ש ברחוב ויצמן.



הנהלת בתי המשפט הוסיפה כי גם אם יתנו לה שטחים במגרש עליו מוקם המגדל היא לא תנצל אותם כי הדבר יביא לפיצול בתי המשפט לשני מתחמים דבר שיכביד על המערכת.



גלעדי קובע כי לאור עמדת הנהלת בתי המשפט הרי ברור שעו"ד יערי למרות מעמדו כעותר ציבורי אינו מייצג את עמדת המערכת המשפטית ואינו יכול לכפות עליה כיצד לכלכל את ענייניה וכי הנהלת בתי המשפט יכולה לפעול בעניין כראות עיניה.



גלעדי מתייחס בהחלטה גם לטענתו של יערי כי המגדל שיבנה יהיה גבוה יותר מבניין בית המשפט ולכן יפגי בחוסנו יוקרתו.



על כך אומר גלעדי כי "חוסנו ויוקרתו של בית המשפט, אינם נובעים מגובה הבניין, בו הוא יושב. סמכותו של בית המשפט, מוערכת ע"י הציבור, בגלל מערכת בתי המשפט, שהוכיחה עצמה במשך עשרות שנים, כמערכת הגונה, נקיה, עצמאית הפועלת אך ורק על פי החוק".



"יוקרתו של בית המשפט העליון בישראל", מציין גלעדי, "לא היתה פחותה לפני עשרים שנה, כאשר הוא שכן במגרש הרוסים, בבית ישן, שלא נבנה למטרת בית המשפט, ואשר בחצרו קרקרו תרנגולות ונזירות תלו כביסה". כך גם יוקרתו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה אשר היה ממוקם בבית ישן בן קומה אחת בהדר הכרמל.



גלעדי כאמור דוחה גם את עתירתם של דיירי הסביבה כנגד הבניין וקובע כי התוכנית להקמת הבניין אושרה בשנת 1998 הרבה לפני הגשת העתירה של דיירי הסביבה לביהמ"ש וההתנגדויות של אותם עותרים נשמעו זה לא מכבר ונדחו ע"י הועדות המתאימות כך שאין מקום לעתירתם.