בדיון שנערך היום בבג"ץ בעתירת בנק ישראל, בנוגע להתערבותו של הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, הציע נשיא ביהמ"ש העליון כי הצדדים ינסו לפתור את המחלוקת ביניהם, והשופט אהרון ברק הציע כגוף מתווך את היועמ"ש מני מזוז. הצדדים נענו להצעה זו.
לפני מספר שבועות עתרה הנהלת בנק ישראל לבג"ץ בנוגע לסמכותו של רכלבסקי להתערב בתנאי השכר וההסכמים הנהוגים בבנק.
בתגובה לעתירה טען האוצר בבג"ץ כי העתירה שהגישו עובדי בנק ישראל היא מוקדמת, שכן הממונה על השכר רק פתח בהליך של בדיקה של הסדרי השכר הנהוגים בבנק, וטרם קיבל כל החלטה בעניין, לא כל שכן החלטה לבטל את ההסדרים הנהוגים בבנק.
הממונה על השכר דחה את טענות עובדי הבנק בעתירה, כי הוא משולל סמכות לבחון את ההסדרי השכר הנהוגים בבנק, וטוען כי סמכותו נובעת מחוק יסודות התקציב המאפשר לו לקיים בדיקה שכזו. זאת, נוכח היותם של רמות שכר ותנאי העבודה המשולמים לעובדי הבנק חורגים לכאורה ממדיניות השכר של הממשלה במגזר הציבורי.
רכלבסקי טען כי תכליתן של אותן הוראות המאפשרות בדיקה הכלולות בחוק יסודות התקציב הינה לפקח על השכר הציבורי בגופים המתוקצבים והנתמכים, כדי לשמור על מסגרת התקציב וההוצאה הציבורית לשכר ותנאי עבודה. עוד טוען רכלבסקי כי אין מחלוקת כי בנק ישראל נכלל בהגדרה של "גוף מתוקצב".
בג"ץ הפנה את הסכסוך בין בנק ישראל לבין הממונה על השכר - ליועץ המשפטי לממשלה
עינב בן יהודה
10.3.2004 / 11:50