בנק ישראל השיק בשבוע שעבר מכשיר מוניטרי החדש - מכרז ריפו (Repo). הריפו שהציע בנק ישראל לבנקים ולחברי בורסה שאינם בנקים, כלל מכרז למכירת מק"מ לשנה במחיר אחיד.
הבנק מתחייב לרכוש את המק"מ בחזרה בתוך שבועיים במחיר שנקבע במכרז, כאשר המשתתפים במכרז מגישים הצעה שבה הם מציינים את הפער בין המחיר שבו הם מבקשים שהבנק המרכזי ירכוש מהם את המק"מ לבין המחיר האחיד שבו נמכר להם המק"מ.
הבנק מכר במכרז מק"מ ב-100 מיליון שקל והתחייב לרכוש אותו שוב כעבור שבועיים במחיר אשר ישקף ריבית שנתית של 3.95%. הביקוש למכרז היה 1.4 מיליארד שקל - כלומר פי-14 מהכמות שהוצעה.
ניתן להסיק מהעובדה שהמכרז הסתיים בריבית של 3.95% - גם הריבית הממוצעת בו היתה 3.95% - שבמכרז היה זוכה אחד בלבד. ככל הידוע השתתפו בו יותר מ-11 משתתפים והתפלגות ההצעות היתה נורמלית, כך שהריבית הנמוכה ביותר היתה 3.95% והריבית הגבוהה ביותר אותה הציעו במכרז היתה 5.0% במונחים שנתיים.
ריבית הסגירה מפתיעה במקצת משום שהיא נמוכה מהריבית של בנק ישראל במונחים שנתיים (4.4%). סביר להניח שחבר הבורסה שהציע את ההצעה הזוכה עשה זאת בשם לקוח מוסדי, שכן החלופה לריפו מבחינת הבנקים היא הפקדת הכסף בבנק ישראל, בריבית בנק ישראל, ולכן לא סביר שבנק הגיש את ההצעה עבור החשבון העצמי שלו.
בנק ישראל הודיע לבנקים ולחברי הבורסה שהשתתפו במכרז הריפו כי הזוכה במכרז רשאי למכור את המק"מ בחסר, באופן שעשוי להגדיל את התשואה מהעסקה, או לבצע עסקת ריפו הפוכה עם לקוחותיהם.
עסקת הריפו נועדה מבחינת בנק ישראל להגביר את התחרות בשוק הכספים, שכן רכישת מק"מ מהבנק המרכזי לשבועיים משמשת חלופה להפקדת הסכום בבנק.
אף שברור שההיקפים הנוכחיים של עסקות הריפו זניחים ולכן אינם מסוגלים להתחרות בתיווך הפיננסי של הבנקים ולהשפיע על הריביות בשוק הכספים, הם מספקים בכל זאת סמן לריבית קצרת הטווח.
מכירת מק"מ באמצעות עסקות הריפו מגוונת את המכשירים של המדיניות המוניטרית ומיתוספת לכלים הקיימים שמשמשים את הבנק המרכזי לספוג את עודפי הנזילות הקיימים במערכת הבנקאות: גיוס פיקדונות מהבנקים והנפקת מק"מ רגילה.
השקת הריפו ממשיכה את המגמה של מעבר לניהול המדיניות המוניטרית באמצעות כלי שוק, על חשבון הקטנת גיוס פקדונות מהבנקים בלבד. מגמה זו החלה עם הסרת המגבלה על הנפקת מק"מ בדצמבר 2001.
מכרז הריפו הראשון הסתיים בריבית 3.95%
יורם גביזון
14.3.2004 / 9:11