ויקטור מדינה פרש ביום שלישי האחרון מתפקיד מנכ"ל בנק המזרחי. מנכ"ל ממוצע לא יוותר על תפקיד רב עוצמה המבטיח לו 400 אלף שקל בחודש, בלי שיובטח לו דבר מה בתמורה. ניתן להניח ברמה לא נמוכה של סבירות כי שר האוצר בנימין נתניהו מייעד את מדינה לנגיד הבא של בנק ישראל, לאור מינויו של מדינה לחבר בוועדה המייעצת לנגיד והשמועות, שלא הוכחשו, בדבר היותו מועמד מוביל למשרה.
עם מינויו של מדינה תיהפך צמרת מקבלי ההחלטות של המדיניות המקרו כלכלית להומוגנית יותר, והמחלוקת המסורתית בין בנק ישראל למשרד האוצר תשכך מעט. מינויו הצפוי של מדינה הוא יוזמה של נתניהו, שהביע לא אחת את אי שביעות רצונו מתפקודו של הנגיד המכהן דוד קליין.
נתניהו מיטיב להציג עצמו כחניך של המשנה הכלכלית האמריקאית, אבל על פי מינוי זה נראה כי הוא מעולם לא הפנים את ערכיה של התרבות הפוליטית האמריקאית. אחד מציריה של תרבות זו הוא מערכת עדינה של איזונים ובלמים, שמונעת מזרוע אחת של הממשל לצבור בידה כוח רב מדי ומערימה מכשולים בפני השתלטות של דעה אחת על המדיניות.
מדינה, כנגיד בנק ישראל, יתקשה עד מאוד לאזן את הנטייה של שרי הממשלה לחרוג מהתקציב, שהרי הוא עצמו הודה לא מכבר שאינו מוטרד מגירעון של 6%-5% מהתוצר. מינויו של מדינה מעורר תהיות נוספות, ספציפיות יותר, מעבר לשאלת התבונה בהפרת האיזון בין בנק ישראל למשרד האוצר. מדי כמה חודשים תוקף מדינה את מדיניות בנק ישראל וחוזר על עצה אחת: להפחית את הריבית כדי להביא לפיחות בשקל ולעודד את היצוא והפעילות הכלכלית.
"כשצריך ניתן להוריד את הריבית במשק יותר מפעם אחת בחודש. קביעת הריבית רק בסוף חודש אינה צריכה להיות משהו שאין לסטות ממנו", אמר מדינה בישיבה הראשונה של הוועדה המייעצת לבנק ישראל בדצמבר 2003.
מדינה שימש מנכ"ל בנק המזרחי תשע שנים. במשך כהונתו הזדמן לו לתת אשראי של 70 מיליון דולר לגד זאבי, ואשראי לא קטן ליצחק גולדנברג, בעל השליטה בנגה אלקטרוטכניקה שביקשה הגנה מפני נושיה.
מדינה נחשף לכמה מתחלואיו של המשק, כמו העמסת סדרה בלתי נגמרת של עמלות על משקי הבית, כדי לסבסד את ההפסדים מהחלטות אשראי אוויליות במגזר העסקי. מדינה אינו מביע חוסר שביעות רצון מקיומו של מגזר פיננסי מנופח שנשלט על ידי שני בנקים גדולים. מדינה מעולם לא הוטרד מכך שבנקים למשכנתאות, כמו למשל בנק טפחות שהוא מרכז הרווח העיקרי של בנק המזרחי, גוזרים קופון שמן על חשבון משלם המסים כאשר הם מתווכים באשראי שנותנת הממשלה לזכאי המשכנתאות. קולו לא נשמע גם כאשר התברר כי טפחות קיבל עמלות נאות מחברות ביטוח עבור ביטוחי חיים ודירה שלקוחות הבנק רכשו.
אם להאמין למדינה, מרבית הבעיות של המשק ייפתרו אם רק תופחת הריבית כדי לקיים תוואי נכון של שער חליפין ריאלי.
מדינה חוזר על התיזה שלו בתשע השנים האחרונות, אלא שהעולם לא עמד מלכת בפרק הזמן הממושך שבו הקדיש מדינה את זמנו בין השאר לנהל את הגנון שפתחו משפחות ורטהיים ועופר בבנק המזרחי.
שוק המט"ח עבר ליברליזציה בזמן כהונתו של נתניהו כראש ממשלה, ונפתח לתנועות הון לזמן קצר של משקיעים זרים כמו רכישת אגרות חוב שקליות ומסחר בחוזים עתידיים, וכן לתנועות לזמן ארוך כמו רכישת חברות סטארט-אפ והשקעה בחברות כמו אסם.
שער החליפין של השקל מושפע מגורמים רבים ומגוונים ובנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים גדולים וחזקים ממנו, אינו יכול לשלוט בו ולנווט אותו לתוואי "נכון" - בהנחה שמדינה אכן יודע מהו.
מדינה מטיף להתערב בשוק המט"ח אבל הניסיון של בנקים מרכזיים להתערב בשוק המט"ח כנגד מגמת המסחר הבסיסית בו, כפי שהיה בבריטניה ובתאילנד, הסתיים במתקפות ספקולטיוויות שהכניעו את הבנק המרכזי.
הגברת יציבותם של השווקים הפיננסיים וחסינותם למשברים נהפכה בחמש השנים האחרונות לאחד הנושאים המטרידים בנקים מרכזיים. מדינה, המעוניין להקטין את החוסר ודאות שבמסגרתו פועל המגזר העסקי, עלול להקטין את חסינותו הפיננסית של המשק ולחשוף את החברות לתנאי אי ודאות חמורים פי כמה.
יתרה מזו, העובדה שבנק ישראל אינו מתערב בשוק המט"ח הקלה על התפתחותו של שוק מט"ח ונגזרות מט"ח. בנק מרכזי שמכוון את שוק המט"ח ולוקח על עצמו למזער את האי ודאות בשוק זה, עלול לנוון את הפעילות בשוק משום שבכך הוא מקטין את המוטיווציה של חברות ריאליות לגדר את החשיפה למט"ח. ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח עלולה להפחית את העניין של ספקולנטים לפעול בשוק, שהרי מי ייקח על עצמו את הסיכון לכתוב ולרכוש אופציות שקל דולר כאשר הבנק המרכזי עלול בכל רגע למכור ולקנות מט"ח במאמץ לקבוע את מחירו.
האפשרות שמדינה ימונה לנגיד מדאיגה גם בשל הסיכוי הרב לחיזוק השפעתו של ידידו הקרוב אהרון פוגל - יו"ר חברת מגדל ויו"ר הוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל - על המדיניות המוניטרית.
הרעיון שפוגל יהיה היועץ הראשי לנגיד בנק ישראל אינו מובן מאליו. פוגל, כמנכ"ל משרד האוצר ב-94-'92', היה אחראי לאחד הכישלונות הגדולים של המדיניות התקציבית בעשור האחרון. משרד האוצר בניהולו אישר לעובדי מדינה תוספות שכר של 60%-40% בפריסה על פני כמה שנים. הסכמי השכר התגלגלו לפריצה תקציבית ותרמו למדיניות הריבית הריאלית הגבוהה שפוגל מצר עליה.
על המשמעות ההרסנית שהיתה להסכמי השכר על הגידול בהוצאותיה הפנסיוניות של המדינה איש, כולל פוגל, לא נתן דין וחשבון. פוגל שמונה ליו"ר הוועדה למרות עברו, אמר באחרונה כי המליץ לפני חודש בדיוק להעלות את יעד האינפלציה כדי לאפשר ריבית נמוכה יותר; לבנק ישראל פוגל המליץ לאמץ מדיניות מוצהרת ושקופה שתאושש את הדולר על ידי הורדה רציפה, כמה פעמים בחודש, של ריבית בנק ישראל תוך שמירת אינפלציה של פחות מ-3%.
לא ברור אם חברי הוועדה הסובלים, כך נראה, מתסמינים קלים של אובססיה בעניין הריבית, שמו לב אבל ריבית בנק ישראל ירדה ב-4.8% ב-14 החודשים האחרונים והיא גבוהה כיום אך במעט מריבית הבנק המרכזי הבריטי. ציפיות האינפלציה של הציבור קשורות ליעד האינפלציה שקובעת ה
הנגיד הבא מהמאה שעברה
יורם גביזון
14.3.2004 / 7:58