היום הגיש הכנ"ר, עו"ד שלמה שחר, את ההבהרות שהתבקש לתת ע"י שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך, בנוגע לבקשת הנאמן של חברת תבל, רו"ח צבי יוכמן, לקבל שכר טירחה בסכום של 5.5 מיליון שקל. במסגרת התגובה שהגיש באמצעות עו"ד כלנית הרמלין, נטען כי יש להפחית את שכר הטירחה של יוכמן בשיעור של 10-15% משכר המימוש המבוקש בעבור מכירת נטוויז'ן וגלובקול. מדובר בהפחתה של כ-200 אלף שקל.
יוכמן, כזכור, הגיש לאחרונה באמצעות עו"ד דרור ויגדור ממשרד יגאל ארנון, בקשה לאישור שכר טירחה, במסגרתה ביקש כי ישולמו לו 300 אלף דולר בעבור ניהול החברה במהלך 6 החודשים האחרונים, לפי התעריף של 50 אלף דולר לחודש. כמו כן, ביקש יוכמן כי ביהמ"ש יאשר לשלם לו 600 אלף דולר נוספים, כהשלמה לשכר הניהול שקיבל במהלך תקופת ההקפאה.
יוכמן טוען כי בהתאם לתקנות שכר המפרקים הוא היה זכאי לתשלום שכר ניהול של כ-89 אלף דולר לחודש, אך קיבל למעשה אך 50 אלף דולר. יוכמן טוען כי הוא, "ראוי להשלמה בשל המאמץ המיוחד וההישגים הראויים לציון במהלך שנתיים של עבודה".
בנוסף, ביקש יוכמן כי ביהמ"ש יאשר לו שכר מימוש של 1.5 מיליון שקל בגין מכירת אחזקות תבל בחברות נטוויז'ן וגלובקול לדסק"ש , כאשר סכום זה יופחת מהתמורה המגיעה לנושים הבלתי מובטחים.
בעקבות הבקשה, ביקשה אלשיך מהכנ"ר הבהרות בנוגע לבקשתו של יוכמן. אלשיך ציינה בהחלטתה כי נפלו פגמים בדרך חישוב שכר הטרחה שביקש יוכמן. אלשיך ביקשה לדעת מהו שכר הטרחה שקיבל יוכמן עד היום, עבור פעולותיו כנאמן של תבל, וכן ביקשה לדעת אם ניכה מהשכר את השכר שקיבל עד כה.
אלשיך קבעה כי אופן חישוב שכר הטרחה של יוכמן נוגד לכאורה את התקנות. בנוסף כתבה אלשיך כי לא ברור אם ניתן לאשר ליוכמן "תוספת מאמץ מיוחד", משום שיוכמן קיבל שכר טרחה חודשי של 50 אלף דולר. עוד הזכירה אלשיך בהחלטתה כי יוכמן נעזר בשירותי משרד עורכי הדין יגאל ארנון לצורך הפעלת תבל בתקופת הקפאת ההליכים - משרד שקיבל סכומים נכבדים כשכר טרחה.
במסגרת התגובה שהגיש הכנ"ר הים הוא מציין כי מתחילת הקפאת ההליכים קיבל יוכמן סכום של 50 אלף דולר לחודש שהסתכמו ב-15 החודשים הראשונים לכדי 750 אלף דולר.
הכנ"ר מציין בתגובתו כי בקשתו של יוכמן כעת הינה לשכר ניהול בעבור 6 החודשים עד לראשית חודש ינואר השנה וכן בעבור שכר מימוש עבור מכירת האחזקות בנטוויזן וגלובקול. הכנ"ר מציין כי שכר הניהול משולם לגבי תקבולי ההכנסה של תבל ? הכספים שהתקבלו ממנויי החברה ואילו שכר המימוש הם ממכירת אחזקות שאינן קשורות בניהול השוטף ולפיכך אין מניעה לבקש במקרה זה הן שכר ניהול והן שכר מימוש.
הכנ"ר מציין עוד כי יוכמן מבקש כעת שישלימו לו את שכר הניהול באופן רטרואקטיווי, ובהתאם לתקנות, ואינו מבקש תשלום נוסף בצורה של תוספת מאמץ.
הכנ"ר אומר בתגובתו כי הנאמן עשה "עבודה מצוינת בתחום ניהול החברה והבריא חברה עם חובות של 3 מיליארד שקל, כך שאין להפחית שאת שכר הניהול המבוקש על ידו". אך יחד עם זאת, הוא מציין כי ייתכן שיש מקום להפחית את שכר המימוש אותו מבקש יוכמן עבור מכירת נטוויז'ן וגלובקול, למרות שהוא מדגיש כי גם במקרה זה - השכר חושב על פי התקנות, ויותר מכך - הוא אינו גורע מהתשלומים לנושים הרגילים (30% דיווידנד).
בעניין זה, אומר הכנ"ר כי הליכי המימוש לא דרשו מהנאמן עבודה מאומצת ולכן יש להפחית משכר המימוש כ-10%-15%.
הכנ"ר על בקשת יוכמן לשכר טרחה של 5.5 מ' ש' עבור מכירת נטוויז'ן וגלובקול: "יש להפחית בכ-200 אלף שקל"
אמיר הלמר
14.3.2004 / 15:18