שגב לא מבזבז זמן: מבקש לאשר הגשת תביעה בפרשת ריקונה של כלל אינווסטמנט נגד אהרון דברת, יצחק שרם וגד זאבי

עו"ד סיני אליאס, ממשרדו של עו"ד יוסי שגב, שמונה כמנהל המיוחד של חברת כלל אינווסטמנט האוס פנה היום לשופטת דניה קרת מביהמ"ש המחוזי בתל אביב בבקשה לאשר לו להגיש תביעות כנגד נושאי משרה ובעלי מניות בחברה להשבת כספים שהוצאו לכאורה מהחברה שרוקנה לטענתו מנכסיה.



אליאס מצרף לבקשה את כתב התביעה אותו הוא מבקש להגיש כאשר בין הנתבעים נמצאים מי שהיו ראשי קונצרן כלל ישראל, אהרון דברת ויצחק שרם איש העסקים גד זאבי שרכש בשנת 1998 את השליטה בכללסחר, לה שייכת כלל אינווסטמנט, מידיה של כלל ישראל. כמו כן התביעה תוגש כנגד אי.די.בי חברה לפיתוח שאליה מוזגה כלל ישראל, והחברות זאבי נאמנות ומימון וזאבי אחזקות



בתביעה טוען אליאס כי לאחר המעילה של גולדין שהתגלתה בשנת 1989 פעלו בעלי המניות בחברה ונושאי המשרה שלה לריקונה מנכסים ומזכויות ויצרו מצב שבו לא יהיו בחברה כספים לתשלום לנושים ובעיקר לנושה המרכזי שלה ? שגב שניהל באותה עת תביעת עתק כנגד החברה. שגב כזכור זכה לפני כשנה בתביעה שהגיש בסכום של 40 מיליון שקל.



בתביעה נטען כי החברה רוקנה מנכסיה בדרכים שונות כאשר בשנת 1992כשנתיים לאחר גילוי המעילה, נעשתה עסקה במסגרתה נמכרה כל הפעילות העסקית של החברה לחברה ריקה מתוכן שבבעלות כלל ישראל אשר שימשה אך ורק לצורך קליטת הפעילות ושהוקמה במיוחד לצורך כך, וזאת בהתאם לחוות דעת מוזמנת וזאת תמורת כ-10 מיליון שקל ששולמו לכלל אינווסטמנט האוס.



כמו כן נטען כי בעקבות המעילה הוזרמו לחברה סכומי הכיסוי הביטוחי בסך כולל של כ-8 מיליון דולר ובנוסף לכך היו אמורים להיכנס לקופת החברה מיליוני שקלים בעקבות ההלכים המשפטיים שניהלה החברה כנגד גולדין ושותפיו למעילה. עוד נטען בתביעה כי בשנת 1997 סיימה החברה לנהל הליכי בוררות כנגד בנק הפועלים אשר בסיומם חוייב הבנק לשלם לברה סך של כ-13 מיליון שקל.



לאור זאת נטען בתביעה שבשנים לאחר המעילה היו אמורים להיות בקופת החברה סכומי כסף גדולים שבערכים של היום מסתכמים בעשרות רבות של מיליוני שקלים שכל כולם היו מיועדים לפרעון החובות לנושי החברה אך למעשה הוצאו מהחברה בדרכים שונות.



כך נטען בתביעה כי דרך מרכזית להוצאת הכספים היתה על ידי מתן הלוואות לחברות מקבוצת כלל ללא ריבית וללא ביטחונות. כך מציין אליאס בתביעה כי עוד בשנת 1992 נתנה החברה הלוואה של 7.2 מיליון שקל לחברה לניהול ולנאמנות של כלל סחר (היום ? זאבי נאמנות ומימון (1959)) וזאת ללא ריבית תוך קביעה כי תנאי הפירעון של ההלוואה יסוכמו במועד מאוחר יותר. בנוסף מצויין בתביעה כי בשנת 1999 נתנה החברה לחברה לניהול ולנאמנות של כללסחר הלוואה נוספת של 4.1 מיליון שקל ושוב בתנאים לא תנאים. בנוסף נטען כי הלוואות דומות ניתנו אף ישירות לחברת כלל ישראל כך בשנת 1999 נתנה החברה לכלל ישראל הלוואה של 1.37 מיליון שקל.
שיטה נוספת להוצאת כספי החברה לה טוען המנהל המיוחד נעשתה לגבי הכספים שהעביר בנק הפועלים בגין חיובו במסגרת בוררות שניהלה נגדו החברה. בתביעה נטען כי הסכום שיועד להגיע לחשבון החברה הגיע לחברה לניהול ולנאמנות של כללסחר ומשם הוצא לגורמים שונים בהם חברות בכלל סחר ונושאי משרה בחברה.
לאור זאת מבקש המנהל המיוחד לאשר לו כאמור להגיש את התביעה כנגד החברות המוזכרות וכנגד נושאי המשרה ולקבוע כי אותם נושאי משרה פעלו בחוסר תום לב ופעלו שלא כדין בנכסי החברה ובמטרה להבריח אותם מנושיה ולחייב אותם להשיב את הכספים לחברה.
אליאס מציין בתביעה כי בימים אלו נבדקים חשדות נוספים לפעולות פסולות שנעשו בנכסי החברה וכן בנוגע למעורבותם של גורמים נוספים בהברחת נכסי החברה.



אל הבקשה להגשת התביעה צירף אליאס גם את עמדת הכנ"ר ממנה עולה כי גם לגישת הכנ"ר יש מקום להגיש את התביעה אך לדעתו לאור ריבוי הנתבעים יש לשקול האם לעשות זאת בתביעה במסגרת הלכי פירוק.



הבקשה להגשת התביעה הוגשה במסגרת תיק הפירוק של אינווסטמנט האוס וזאת לאחר שבשבוע שעבר הורתה השופטת על פירוקה של החברה ועל מינוי של אליאס כמנהל מיוחד של החברה לצורך הגשת התביעות כנגד נושאי המשרה בחברה.



ההחלטות אפשר את פירוקה של החברה ומינוי של אליאס למנהל המיוחד גרמו אתמול לבנק הבינלאומי להגיש בקשה לחידוש הליכי הכינוס כנגד קבוצת זאבי אחזקות בגין חוב של כ-280 מיליון שקל. הבקשה לחידוש הליכי הכינוס הוגשה לאחר שהמו"מ שנוהל בין הבינלאומי לבין זאבי על פריסת החוב ל-18 שנה עמדו ככל הידוע בפני סיום מוצלח.



בבקשת הבנק נטען כי כי לאחר שניתן צו פירוק לכלל אינווסטמנט האוס 'חזר והגיע הבנק למסקנה כי לא יכולים להתקיים התנאים המינימליים הריאלים לקיומו של הסדר פריסה כלשהו.



בעקבות זאת הגישו עורכי הדין של זאבי, אילן שביט וניצה פוזנר שתי בקשות שונות, האחת בשם קבוצת החברות גלקסו וזאבי אחזקות והשניה בשם כלל אינווסטמנט האוס, לעיכוב ביצוע ההחלטות שנתנה קרת מאיר לפירוק כלל אינווסטמנט ולמינויו של אליאס למנהל המיוחד. במסגרת אותן בקשות שהוגשו במעמד צד אחד נטען כי יש לעכב את הביצוע עד שיסתיימו הליכי הערעור על אותן החלטות בביהמ"ש העליון.



כמו כן נטען כי ביהמ"ש לא ייחס משקל ראוי לטענות שהועלו בפניו בדבר ההשכות החמורת אשר יכולות להיות למתן צו פירוק כנגד כלל אינווסטמנט האוס וכי למעשה למעשה הדבר סותם את הגולל על האפשרות להשיג הסדר פריסה לקבוצת זאבי אחזקות המעסיקה אלפי עובדים ויביא למעשה לקריסתה.



השופטת קרת מאיר לא נענתה לבקשתו של זאבי למתן צו עיכוב ביצוע במעמד צד אחד וקבעה דיון במעמד הצדדים ב-17 למארס.