בית הדין הארצי לעבודה הכיר בסוכן העצמאי כעובד שכיר

רעיונות
ltpgt
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של אדם וקבע, שנתקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין חברה, למרות שבכתב נקבע ביניהם אחרת.
lt/pgt

ltpgt
שמעון ברק שימש סוכן מכירות "עצמאי" בעבור חברה שהוציאה לאור עיתונים מקומיים בצפון הארץ. במשך 11 שנה קיבל הלה עמלות בתמורה לחשבוניות המס שהוציא. שנה נוספת עבד כשכיר בחברה על פי הסכם עבודה.
lt/pgt

ltpgt
להסכם זה נוסף נספח שבו נקבע, שאומנם ברק היה עצמאי ("פרילאנסר", כלשון הנספח) בתקופה הראשונה, אך אם בתום עבודתו כשכיר הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, ישולם לו סכום בגובה משכורתו האחרונה כשכיר - גם בגין עבודתו בתקופה הראשונה (11 שנה כאמור).
lt/pgt

ltpgt
בנספח האמור מוותר ברק על תביעות נוספות בגין התקופה הראשונה, ומאשר את המוסכם כי התמורה שקיבל כעצמאי הביאה בחשבון את כל העלות החלה בעניין על העיתון, וכי ויתורו נעשה בתמורה לתשלום הנוסף שיקבל בגין התקופה הראשונה.
lt/pgt

ltpgt
כסוכן עצמאי הוא עבד מחוץ למשרדי החברה בהשגת מודעות לעיתון, אך הוא ישב גם במשרדי העיתון וקיבל שירותי משרד באמצעות פקידה של העיתון. העמלות שקיבל היו בשיעור 20%, בעוד סוכנים שכירים קיבלו עמלה בשיעור 12% בלבד.
lt/pgt

ltpgt
עבודתו כשכיר הסתיימה ביוזמת החברה, דהיינו: בפיטורים. בבית הדין האזורי לעבודה נדונה תביעתו לזכויות המגיעות לעובד שכיר בגין התקופה הראשונה. המחלוקת בבית הדין היתה על מעמדו - שכיר או עצמאי בתקופה הראשונה, ועל שיעור המשכורת לצורך חישוב פיצויי פיטורים.
lt/pgt

ltpgt
בית הדין האזורי לעבודה קבע, שברק היה סוכן עצמאי, אך מכיוון שהוסכם על תשלום פיצויי פיטורים גם בגין התקופה הראשונה, יש לשלמם בתוספת רכיב העמלה או התמריץ, ששולם לו בתקופה השנייה. מכיוון שנקבע מעמדו כעצמאי בתקופה הראשונה, נדחתה תביעתו לדמי הבראה, לפדיון חופשה ולתשלומים ששילם בתקופה הראשונה למוסד לביטוח לאומי.
ltbrgt
lt/bgtיחסי עובד מעבידltBgt
בערעור טען ברק, שמגיעות לו כל הזכויות כשכיר בעבור התקופה הראשונה. פסק הדין בערעור בבית הדין הארצי לעבודה (שכתבה השופטת נילי ארד) בחן את ההלכה בסוגיית יחסי עובד ומעביד.
lt/pgt

ltpgt
על פי מבחן ההשתלבות הגיע בית דין זה למסקנה, שאכן התקיימו בתקופה הראשונה יחסי עובד ומעביד. ברק היה חלק מהמערך הארגוני של העיתון, ומהצד השני הוא לא ניהל עסק עצמאי משל עצמו.
lt/pgt

ltpgt
לעניין הנספח - קבע בית הדין הארצי, שאין לקבל את טענת החברה, שהנספח משקף את מעמדו של ברק. בית הדין חזר על ההלכה, שהקביעה בדבר קיום יחסי עובד ומעביד הינה קביעה נורמטיווית-אובייקטיווית, שאינה חייבת לעלות בקנה אחד עם ראייתם הסובייקטיווית של הצדדים את טיב היחסים ביניהם, או את ההגדרה שנתנו להם.
lt/pgt

ltpgt
לכינוי, שנתנו הצדדים למערכת היחסים והתקשרות ביניהם, יש משמעות משפטית; והיא: כי נטל ההוכחה עובר אל הצד הטוען, שמערכת היחסים שונה בפועל מכפי שהוגדרה בהסכם.
lt/pgt

ltpgt
הנספח נועד להמשיך את יחסי העבודה שנתקיימו מזה 11 שנה ולהעלותם מדרגה. גם חתימתו של ברק על ההסכם והנספח אינה משנה את מהות היחסים שהתקיימו בתקופה הראשונה. לדעת בית הדין הארצי - הרים ברק את נטל ההוכחה הנדרש ממנו.
lt/pgt

ltpgt
העניין הוחזר לבית הדין האזורי, שידון ויפסוק, על פי הראיות, מה הוא מעמדו של ברק כעובד בתקופה הראשונה.
lt/pgt

ltpgt
השופטת ארד הוסיפה, שלא מן הנמנע כי בית הדין האזורי יברר אם חלה בעניין זה "הילכת גדרון" הקובעת, שניתן לעובד, ש"עבד" כעצמאי ושקיבל תשלום הגבוה מזה המשולם לעובד שכיר בתפקידו, לחשב את זכויותיו לפי שכר עובד מקביל - אם נקבע, שמעמדו היה למעשה מעמד של עובד שכיר.
lt/pgt

ltpgt
השופטת הוסיפה, שבירור כאמור מחויב גם בשים לב לשיעור העמלות, ששולמו לברק בתקופה הראשונה (20% לעומת 12% ששולמו לעובד שכיר). (עע 283/99)
lth5gt lthrgt
חברת רעיונות עוסקת במידע בתחומי מיסוי, כלכלה, עבודה ומשאבי אנוש. למעלה מ-100 כותבים, מרביתם רואי חשבון ועורכי-דין כותבים לחברה בנושאים אלו.
lt/pgt

ltpgt
כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.
lthrgt
lth5/gt
lt/pgt