ההרפתקה של מגדל בבנק לאומי: תשואה אפסית ומכירה כפויה

ב-2000 חשבו שזה רק עניין של זמן עד שהשליטה בבנק לאומי תעבור מידי המדינה לבעלים פרטיים. בעוד המדינה מחפשת קונים, התחילו כמה גופים לנסות לבנות את עצמם כבעלים עתידיים אפשריים. חברת הביטוח מגדל היתה אחד מהגופים האלה; חברת הביטוח אליהו, בראשות שלמה אליהו, היתה הגוף השני.



תקופה ארוכה - מסוף 2000 עד סוף 2001 - שקדה מגדל על הגדלת שיעור מניותיה בבנק לאומי, והחלה ברכישה אגרסיווית של מניות הבנק. הרכישות בוצעו במחירים של 9-8.5 שקלים למניה, מחיר שגילם שווי הקרוב להון העצמי של הבנק. חלק מהרכישה נעשתה בשוק וחלק מידי אליהו, שלאחר מכן הגדיל שוב את אחזקותיו במניות הבנק.



שלושה אנשים במגדל הובילו את הצעד - יו"ר החברה דוד ויינשל (כיום יו"ר ועדת המניות של בנק לאומי), המנכ"ל איזי כהן ומנהל ההשקעות דן ללוז (כיום יו"ר דש-קפיטל-ברגר). העסקה נעשתה בתיאום מלא עם מועצת המנהלים של החברה ובעידוד של בעלי השליטה במגדל, חברת הביטוח האיטלקית ג'נרלי. הרכישות החלו כבר בסוף 99' ואולם הן הוגברו ב-2001-2000 - גם אחרי שויינשל הוחלף על ידי היו"ר הנוכחי, אהרן פוגל.







מקורבים לחברה אומרים כיום כי מגדל הסתמכה אז על חוות דעת פנימיות של עורכי דין, שסברו כי יש לה סיכוי טוב ליהפך לחלק מגרעין השליטה בבנק לאומי. כמו כן ערכה החברה בדיקות לא פורמליות עם בנק ישראל שמהן עלה כי ייתכן שהחברה תקבל אישור להשתתף בגרעין השליטה של לאומי.



מגדל הגיעה עד לאחזקות של 8.5% ממניות הבנק, ולכך היתוספו 1.5% ממניות לאומי שהוחזקו באמצעות הפוליסות המשתתפות ברווחים של החברה (כספי המבוטחים) - ובסך הכל כ-10% ממניות לאומי. אליהו הגיע אף הוא לאחזקות של 10%; הוא ממשיך להחזיק בהן כיום, ועדיין רואה עצמו כמועמד להיות חלק מגרעין השליטה בבנק.



הפרטתו של לאומי התעכבה ולמעשה בוטלה, ואולם מגדל עדיין חשבה כי אין כל מניעה שבעתיד, כששוב יוחלט להפריט את הבנק, היא תהיה חלק מגרעין השליטה. ואולם במגעים בלתי פורמליים נוספים שערכה מגדל עם רגולטורים, ובהם המפקחת לשעבר על הביטוח ציפי סמט, בנק ישראל ואחרים, הובהר לה כי אין לכך כל סיכוי. מגדל לא תקבל אישור לשלוט בבנק לאומי (המחזיק בעצמו בכ-20% ממניות החברה). הריכוזיות במשק, אמרו לחברת הביטוח, תהיה גדולה מדי.







כשהבינו במגדל כי אין סיכוי לרכוש את בנק לאומי, הם התחילו לחשוב על בנק אחר - והפעם המזרחי . כך, לפני כשנה החלה החברה במגעים אינטנסיוויים עם בעלי השליטה במזרחי, משפחות עופר וורטהיים, על רכישת השליטה בבנק. ואולם בעיה אחת נותרה - הרגולטור וגם ג'נרלי לא יסכימו להוציא כסף לרכישת המזרחי מבלי להיפטר ממניות בנק לאומי.



אחת ההצעות שעלתה אז על הפרק היתה להעניק לעופר ורטהיים את מניות לאומי תמורת השליטה במזרחי. מכירת מניות לאומי בבורסה כלל לא עלתה על הפרק, כיוון שלפני שנה נסחר בנק לאומי בכ-50% מההון העצמי שלו - לפי שווי של 4.5 שקל למניה. במצב כזה, ברור שמכירה היתה מסבה למגדל הפסד הון. החברה אף נדרשה למחוק 50 מיליון שקל משווי האחזקות בדו"חות 2002 עקב ירידת המניה.



אתמול מימשה מגדל 4.2% ממניות לאומי ואחזקתה ירדה מתחת ל-5%. המניות נמכרו לפי מחיר של 8.65 שקל למניה, תמורת 510 מיליון שקל. את המניות הפיץ בעיקר בנק UBS לגופים בחו"ל (80% נמכרו למוסדיים בחו"ל) והביקושים היו אדירים. החברה תרשום בדו"חות הרבעון הראשון רווחי הון של 45 מיליון שקל - 20 מהמכירה ו-25 מדיווידנד שתקבל מבנק לאומי.



בשוק ההון אמרו אתמול שמגדל, ובראשה המנכ"ל איזי כהן ומנהלת ההשקעות ענת לוין, הצליחה לעשות מה שמדינת ישראל לא מצליחה: להפיץ בעולם מניות לאומי, ובמחיר טוב. החברה מכרה בדיוק את כמות המניות שתאפשר לה להפסיק להיחשב לבעלת עניין בבנק, במחיר הנמוך ב-1.8% בלבד ממחיר המניה ערב המכירה ונמוך ב-3.5% משיאה, ב-2004.



האם בסופו של דבר הרוויחה מגדל מהעסקה או הפסידה? נראה כי התשובה קרובה יותר לאפשרות השנייה. את מרבית המניות רכשה מגדל לפי מחיר של 9-8.5 שקלים למניה ומימשה אותם לפי מחיר של 8.65 שקל, כלומר ללא תשואה למעשה. כמו כן ב-2003-2000 קיבלה מגדל דיווידנדים של כ-100 מיליון שקל, תשואה של כ-10%.



מכיוון שההשקעה העיקרית נעשתה לאורך תקופה ממוצעת של שלוש שנים וחצי, מדובר בסך הכל בתשואה שנתית ממוצעת של כ-3%, מעט מאוד עבור חברת ביטוח שמגיעה לתשואות גבוהות בהרבה מעסקי ביטוח - 22% ב-2003. כמו כן, מגדל נטלה הלוואות לרכוש חלק מהמניות ולכן ניתן להניח כי השורה התחתונה מתאפסת. מגדל יצאה מאוזנת מכל העסקה, בלי רווח או הפסד, והפסידה כמובן את הרווח של השקעה אלטרנטיווית.



מקורבים לעסקה אמרו אתמול כי ככל הנראה הבדיקה שעשתה מגדל לגבי יכולתה להיכנס לגרעין השליטה לא היתה מספיקה. בשוק ההון אמרו כי לחברה כמו מגדל מדובר בהשקעה לא גדולה.



"נכון שניתן היה להשיג תשואה טובה יותר אם היו משקיעים במניות אחרות, אבל החברה לא הפסידה בהשקעה, פרט להשקעה האלטרנטווית. רק בדיעבד ניתן לדעת אם מדובר בהשקעה טובה או גרועה, כלומר אם השקעת יותר מדי או פחות מדי", אומר מנהל השקעות מוסדי בכיר.



לדברי מנכ"ל מגדל, איזי כהן: "זו הייתה השקעה אסטרטגית בגרעין השליטה, אבל כשראינו שלא מצליחים לעבור את השלטונות בבנק ישראל והממונה על ההגבלים העסקיים, חיכינו להזדמנות לצאת"; "כשקיבלנו את ההחלטה להיכנס", הוסיף, "דובר על כך שנקח חלק מגרעין השליטה - אולי באמצעות ניהול או שליטה של בנק זר על לאומי - אבל כשתסריט של הבנק הזר לא התממש, הוברר לנו שאין סיכוי שנוכל להיות חלק מגרעין השליטה בלאומי".



לדברי כהן, "אין ספק שבשנתיים האחרונות לא הנבנו תשואה על ריתוק הכסף. חלק מהרכישות גם נעשו על ידי הלוואה, אבל הרוב היה ממקורות עצמייים, כאשר סילקנו כבר את כל האשראי".