אחרי שנכתיר את עמיקם כהן מנכ"ל פרטנר בתואר המלך של עולם התקשורת הישראלי; אחרי שנחזור ונספר את עלילותיה המופלאות של חברת הסלולר שהגיעה אחרונה לשוק ובסוף זכתה להוביל אותו.
אחרי שנסקור את מצעד אילי ההון והמנכ"לים שסומנו במשך שנים כמי שיובילו את שוק התקשורת והכבלים - רק כדי לראות בסוף את עמיקם חוטף להם את הכוח והתהילה ברגע האחרון;
אחרי שנמנה את הסדרה הארוכה של ההתניות הכלולות בהסכם ההשקעה של פרטנר במתב - ונזכיר שייקחו כמה חודשים טובים עד שהן יתמלאו; אחרי שנמפה מחדש את שוק התקשורת, את הבעלויות הצולבות החדשות שנוצרו ונספור את המרוויחים והמפסידים המיידים מהעסקה, שבה תזרים פרטנר למתב 137 מיליון דולר;
אחרי כל אלה יגיע הרגע לשאול שאלה פשוטה אך הכרחית: מה קדם למה - הרצון של עמיקם כהן להשתלט על חברת הכבלים הממוזגת, או ההיגיון העסקי בחיבור בין סלולר לכבלים. האם זה התחיל ברצון של עמיקם לעמוד בראש אימפריה תקשורתית, או בניתוח של שוק התקשורת העתידי המצביע על צורך בחיבור שכזה.
או במלים פשוטות: האם זו עסקה של אגו או עסקה של רווחים, ואם זו עסקה שמשלבת את שניהם - מי כאן הדומיננטי.
שלב ההוכחות
אפשר לטעון שאצל האצ'יסון ומפואה אין לאגו שום משקל: עבור הסינים פרטנר היא רק עוד חברה אחת מני רבות בסל ההשקעות - והם לא מתעניינים בשום דבר חוץ ממחיר המניה של פרטנר. לפי קו מחשבה זה: אם האצ'יסון הצביעה בעד העסקה - כנראה שהיא יודעת כי יש פוטנציאל גדול לרווח מהחיבור בין סלולר לכבלים.
אבל כדאי גם לזכור שאחרי חמש שנים שעמיקם כהן כמעט לא עשה אף טעות בפרטנר, אחרי שהוא ייצר להאצ'יסון נכס בשווי של כחצי מיליארד דולר, אחרי החזר כל ההשקעה - למלה של כהן יש משקל כבד מאוד אצלם.
כהן הצליח כנראה לענות לסינים על כל השאלות והחששות שלהם מהעסקה הענקית והמוזרה הזאת. עכשיו הוא יצטרך להוכיח בדיבורים ובמעשים את הדברים הבאים:
1. שיש היגיון בחיבור בין חברת סלולר לחברת טלוויזיה בכבלים - על אף שאין לכך כמעט שום תקדים בכל העולם; כהן מציג בימים האחרונים ניתוחים וכתבות על קונסולידציה בענף התקשורת בארה"ב - אבל הניסיון מהשנים האחרונות בתחום הזה הוא דווקא מאכזב. המשקיעים בחברת הטלפוניה המצליחה AT&T מלקקים עד היום את פצעי ההשקעה שבוצעה לפני שבע שנים בכבלים.
רוב הדיבורים כיום על מיזוגים בענף התקשורת הם של תשתית כבלים ולוויין עם חברות תוכן - כמו קומקאסט ודיסני - חיבור מצליח של סלולר וטלוויזיה בכבלים עוד לא ראינו.
2. שהתרבות העסקית של אורנג' היא זו שתשלוט בחברת הכבלים הממוזגת, ולא להפך. כבר ראינו לא מעט חברות בהן התנגשות התרבויות העסקיות הרסו את הארגונים מבפנים. אורנג' היא חברה צעירה ורזה יחסית הדוגלת בשקיפות מיום הקמתה, וחברות הכבלים הן מונופול שמן שעובר כבר שלוש שנים דיאטת רצח כדי להתאימו לעולם החדש של תחרות, ובעליו סולדים מגילוי ומשקיפות.
3. שהמותג של אורנג' - שהוא הנכס העיקרי של החברה - הדבק בינה לבין 2 מיליון הלקוחות - לא ייפגע או ידולל כתוצאה מהחיבור עם הוט, מותג שנבנה בימים אלה על חורבות שלושה מותגים כושלים של מונופול שהתעלל בלקוחותיו במשך שנים, ונזכר בהם רק כאשר הגיעה התחרות.
4. שהתפוז הלוהט - החיבור בין אורנג' והוט - יפתח בפני לקוחות שתי החברות אפשרויות חדשות, מוצרים חדשים ושירות טוב יותר. הניסיון מרוב החיבורים הדומים בענף התקשורת, עד היום, אינו מוצלח במיוחד.
5. שהתהליך הארוך של רכישת מתב, תבל וערוצי זהב, ולאחר מכן יצירת סינרגיות ושיתופי פעולה בין החברות, לא יביא לאיבוד המיקוד בניהול של פרטנר.
אחת הסיבות להצלחה של פרטנר בשנים האחרונות היה המיקוד הבלתי מתפשר של החברה. מהיום היא נכנסת לעולם חדש לחלוטין - הפותח בפניה אתגרים שעדיין לא ברור אם היא ערוכה להם.
6. שהשקעה של 135 מיליון דולר במתב היא מספיקה כדי לאפשר לה לרכוש את מתב ותבל - והיא לא תמתח את היכולות הפיננסיות של החברה.
כדאי לזכור שרק לפני שנתיים פרטנר נאבקה בחובות הענק שלה - והשוק אותת לה שהיא צריכה להתמקד בהקטנתם. והנה, כאשר הגיע הרגע שבו היא יכולה להתחיל לייצר תזרים חזק שלא משועבד להשקעות נוספות בתשתית - היא נכנסת להרפתקה חדשה בכבלים.
7. שהיקף האשראי האדיר שיהיה לקבוצת פרטנר-מתב-תבל-ערוצי זהב לאחר השלמת המהלך, לא יקשה על החברה הזאת לנוע ולזוז במערכת הבנקאות ובשוק ההון הישראלי.
8. שלא נשמע בחודשים הקרובים שההשקעה הענקית של אורנג' בהוט היא מהלך "אסטרטגי" - סיסמא שמאחוריה מסתתרים מנהלים המתקשים להסביר השקעות שלהם בפרמטרים רגילים.
התפוז הלוהט
גיא רולניק
16.3.2004 / 7:52