לאחר שכבשה את לונדון, עוברת אמבלייז ליעד הבא - ארה"ב. לא, לא מדובר בעוד הנפקה, הרי החברה שבשליטת אלי רייפמן כבר עשתה שלוש כאלה בבורסת לונדון מאז 96', אך נראה כי אמבלייז מתחילה בצעדים ראשונים לעבר השוק האמריקאי.
אתמול פורסם ב"ניו יורק טיימס" ראיון עם רייפמן, שמשדר נימה אופטימית לא מבוטלת בנוגע לעתידה של אמבלייז בשוק הסלולר. בראיון מתואר רייפמן, מנכ"ל החברה שנמנה עם קבוצת מייסדיה, כבעל חזון שלא חף גם מה"חוצפה" הישראלית, שכה חביבה על הציבור האמריקאי.
"איננו מתיימרים להפוך לנוקיה הבאה בתוך זמן קצר. אנחנו עוד רחוקים מאוד מכך, אבל צריך להתחיל במקום כלשהו וזו דרך טובה", אומר רייפמן על העסקה של אמבלייז עם פרטנר. שלשום השיקו אלפאסל, חברה בת של אמבלייז, ופרטנר, טלפון סלולרי ראשון פרי פיתוח משותף, המצויד ביכולות וידיאו מתקדמות. טלפון זה, שיוצע בקרוב למנויי אורנג', יכול להקליט וידיאו וגם לשמש נגן קובצי MP3.
ב"ניו יורק טיימס" מתרשמים מכך שבאמבלייז בחרו קודם כל לנסות את הטלפון החדש בשוק הקטן בישראל באמצעות פרטנר, במקום לפנות מיד לענקיות, כגון נוקיה, מוטורולה או סמסונג. מי שעוקב אחרי אמבלייז לאורך השנים האחרונות עשוי להיות מופתע לנוכח העובדה שסמסונג היא לא בין השותפות הראשונות של אמבלייז במכשיר החדש. זאת, משום שיצרנית הטלפונים הסלולריים היתה לקוחה גדולה של החברה בעבר, כשהיא התמחתה רק בפיתוח טכנולוגיה להעברת קבצי וידיאו כבדים ברשתות סלולר.
את אלפאסל הקימה אמבלייז ב-2001 בשיתוף עם שרפ"ק, ובתחילה השוק לא התייחס אליה ברצינות רבה. בהמשך אף הועלו הערכות כי מדובר בסוג של תרגיל פיננסי שנועד לשפץ את הדו"חות הכספיים של שתי השותפות במיזם, לאחר ששרפ"ק מכרה את חלקה לאמבלייז. רייפמן הכחיש בתוקף את כל ההשערות. מאז זכתה אמבלייז בכמה חוזי פיתוח משותפים, ובהם קאר-פון הבריטית ופרטנר. ואולם גם הדרך להשקת הטלפון המשותף עם פרטנר לא היתה חלקה, ועל פי הערכות בשוק לא אחת כמעט שבוטל החוזה, עקב איחורים ועיכובים על ידי אמבלייז. בהמשך התעכבה ההשקה שוב, והפעם דווקא על ידי מחלקת השיווק בפרטנר. עם השקת הטלפון החדש הודיעה אמבלייז על שינוי שמה של אלפאסל ל"אמבלייז מובייל" כדי לחזק את המותג.
רייפמן אמר אתמול ל"ניו יורק טיימס" כי ספקיות שירותי סלולר בעולם מפתחות רעב גובר לטלפונים ייחודיים שיזוהו רק עמן. כיום רוכשות מרבית הספקיות מוצרי מדף מכל היצרניות הגדולות בשוק. כנראה שלא רק אמבלייז חשה ברעב זה, ובאירופה לבדה פועלות יותר מ-20 חברות מסוגה של אלפאסל. על פי מחקר של גרטנר, שש היצרניות הגדולות אחראיות כיום ל-78% מכלל המכירות של טלפונים סלולריים, כך שלחברות החדשות נותרים 22%. באמבלייז רוצים להפוך למעין יצרנית בוטיק, ומדגישים כי הם החברה היחידה שמסוגלת לייצר טלפונים משוכללים בכמויות קטנות של 50 אלף יחידות בכל פעם.
"אם אמבלייז תצליח בישראל, היא תוכל להתרחב גם לשאר האזורים בעולם", אומר רייפמן, "זה שוק עצום. חצי מיליארד יחידות נמכרות בכל שנה, כך שגם אם נגיע ל-0.5% בלבד, יהיו מיליונים של משתמשים בטלפונים שלנו, ובעבורי זה יהיה פנטסטי".
משפטים מסוג זה כבר מוכרים היטב לבעלי המניות של אמבלייז, ששומעים אותם יותר מחמש שנים. בכל פעם מוצאת החברה את החזון הבא, אך עד היום אף לא אחד מהם התגשם. החברה לא הרוויחה מעולם, והכנסותיה ב-2003 צפויות להסתכם ב-10 מיליון דולר.
למרות הביצועים המאכזבים, בכל פעם מצליח רייפמן להקסים את המשקיעים מחדש ולשכנע כי זו רק ההתחלה. לראיה, סכום של כמעט 650 מיליון דולר שהצליח לגייס בשנים האחרונות בלונדון. כיום נסחרת מניית החברה ב-90% מתחת למחיר ההנפקה האחרונה שלה, וזאת לאחר שעלתה ב-40% בשנה האחרונה. רייפמן עצמו הוא בעל המניות הגדול ביותר בחברה עם 30% מהונה, אחזקה שאליה הגיע לאחר שרכש את מניותיהם של צורי דבוש ושרון כרמל, שהקימו יחד עמו את אמבלייז.
לשם רכישת המניות נטל רייפמן הלוואות של 40 מיליון דולר. על פי הערכות בשוק, בימים אלה הוא מנסה להמיר את ההלוואות הקיימות בחדשות, ולשם כך מנהל מגעים עם חברת גמול ועם בנק לאומי. מחזור ההלוואות אמור למנוע מרייפמן את הצורך במימוש חלק ממניותיו באמבלייז לצורך תשלומי ההלוואות הקיימות.
לאחר שבע שנים ושלוש הנפקות אמבלייז שוב מתחילה את דרכה
סופי שולמן
23.3.2004 / 8:29