שיעור ההשקעות הזרות בישראל עדיין נמוך

המשקיעים הזרים מעדיפים את טיוואן וסינגפור. למרות העלייה המרשימה בהשקעות הזרות בישראל בשנת 2003, שיעורן ביחס למדינות בעלות רמת טכנולוגיה דומה עדיין נמוך. כך נכתב בסקירת המחלקה לפעילות המשק במט"ח לשנת 2003 שתתפרסם בסוף החודש. בבנק ישראל מציינים כי ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל מהוות כ-3% תוצר בממוצע רב שנתי, שיעור נמוך בהשוואה למדינות בעלות רמה טכנולוגית דומה, בהם הוא עומד בממוצע על כ-7% תוצר.

על פי בנק ישראל, ההסבר לפער נעוץ, ככל הנראה, בשיקולים ארוכי טווח. בראשם, שיעור הצמיחה הנמוך בישראל ביחס למדינות אלה והגורמים הגיאופוליטיים הייחודיים לישראל.

לסיכום שנת 2003, אשר התאפיינה בהתאוששות חדה בתחום ההשקעות הזרות, מציינים בבנק ישראל כי ההשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק גדלו בשיעור ניכר בשנת 2003, והסתכמו ב-3.7 מיליארדי דולרים. זאת, לעומת 1.7 מיליארד שקל בלבד בשנת 2002.

עוד עולה מתוך הסקירה כי ההתאוששות הריאלית בביקושים העולמיים למוצרי טכנולוגיה עילית, והירידה בגורמי אי הוודאות הייחודיים לישראל - הביאו לגידול הניכר בזרמי ההשקעות הישירות של תושבי חוץ.

מרבית ההשקעות הישירות התבצעו בענפי הטכנולוגיה העילית, והתבטאו בעיקר ברכישת חברות מענפי הטכנולוגיה, שהסתכמו השנה ב-0.8 מיליארד דולרים לעומת 0.1 מיליארד בלבד אשתקד. כמו כן בשנת 2003 חל גידול ניכר של הרווחים הלא מחולקים בחברות הטכנולוגיה הנמצאות בבעלות תושבי חוץ ל-0.7 מיליארד דולרים השנה, לעומת 0.3 מיליארד אשתקד, ובהמשך רמת ההשקעה הגבוהה בחברות ההזנק - 0.8 מיליארד - המצביע על מרכזיותה של ישראל בתחום זה.

עוד נמסר מן המחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי גידול ההשקעות הישירות של תושבי חוץ היה הגורם העיקרי לשינוי המגמה השנה בהשקעות של המגזר הפרטי שאינו בנקאי. מגזר זה, שהתאפיין בשנות הגיאות הכלכלית ביבוא הון נטו למשק, רשם בשנת 2002 יצוא הון, בעיקר על רקע התערערות האמון במדיניות הכלכלית. בשנת 2003 חזר למגמה ארוכת הטווח של יבוא הון, אמנם בהיקפים נמוכים - כ-0.8 מיליארד דולרים.