בנק ישראל: "עושי שוק מעטים מאוד מספקים את הנזילות לשוק המט"ח - דבר המעכב את המשך התפתחותו"

נפח המסחר היומי הממוצע בשוק השקל-מטבע חוץ הגיע בשנת 2003 ל-1.7 מיליארד דולר, לעומת 1.5 מיליארד ב-2002 - גידול של 10%, כך עולה מנתוני מחלקת מטבע החוץ של בנק ישראל. למרות הגידול הנאה, מציינים בבנק ישראל כי בשנים האחרונות חלה האטה בקצב צמיחת מחזורי המסחר במט"ח, שכן לטענתם השוק מתבגר ומתקרב לשיווי משקל. לשם השוואה - שיעור הגידול במחזורי המסחר בשנת 2003 היה נמוך מעט משיעור הגידול בשנת 2002, 12%, ונמוך משמעותית מזה של 2000 ו-2001 - שנים שבהן הנפח כמעט הוכפל לעומת קודמותיהן.



לצד ההסבר הראשון של בנק ישראל להאטה בצמיחת היקף המחזורים, מספקים בבנק ישראל הסבר נוסף: "ייתכן גם שההתפתחות האיטית של שוקי הכסף וההון המקומיים בולמת צמיחה נוספת בשוק מטבע החוץ. התפתחות מהירה יותר בשווקים המקומיים היתה עשויה להגדיל את האטרקטיוויות שלהם עבור משקיעים זרים, ולעודד גידול של פעילותם בשוקי ההון המקומיים".



בנק ישראל מספק אינדיקטורים נוספים לגבי שוק המט"ח המצביעים כי בשנת 2003 חלה נסיגה מסוימת בקצב התפתחותו. תנודתיות שער החליפין של השקל לעומת הדולר ירדה מ-8.3% ב-2002 ל-7.5% ב-2003, המרווח בין שערי הקנייה והמכירה במגזר הבין בנקאי התרחב מ-0.5 אגורות ב-2002 ל-0.6 אגורות ב-2003 וריכוזיות השוק עלתה.



בחינת זהות הפעילים על ידי בנק ישראל מעלה כי 43% מנפח המסחר היומי בשוק השקל מט"ח הם עסקות בין הבנקים המקומיים לבין לקוחותיהם, שיעור דומה לשנת 2002. עסקות בין הבנקים המקומיים לבין מוסדות פיננסיים זרים היוו אף הן 43% מהשוק בשנת 2003, לעומת 40% ב-2002.



לגבי ריכוזיות שוק המט"ח כותבים בנק ישראל כי השוק מאופיין בריכוזיות גבוהה שכן מספר עושי השוק קטן יחסית ושלושת הבנקים הגדולים מבצעים כ-57% מנפח הפעילות בשוק ההמרה, וחמשת הבנקים הגדולים - כ-83%. "אמנם רמת הריכוזיות של השוק ירדה מעט מ-1998 עד 2002, אולם מגמה זו התהפכה בשנת 2003. מפאת הריכוזיות הגבוהה, עושי שוק מעטים מאוד מספקים את הנזילות לשוק, ולכך יכולה להיות השפעה מעכבת על התפתחותו בעתיד". לשם השוואה, כותבים בבנק ישראל כי חלקם של שלושת הבנקים הגדולים ירד מ-60% בשנת 1998 ל-55% בשנת 2002, ושל חמשת הבנקים הגדולים מ-85% ל-79%, באותה תקופה.