וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היועמ"ש מבקש להצטרף להליכי התביעה הייצוגית כנגד פרידמן חכשורי בגין הפקעת מחירי עמלות רישום של העברות דירה

אמיר הלמר

24.3.2004 / 16:04

התביעה הייצוגית על סך של 7.5 מיליון שקל הוגשה על ידי בני זוג שרכשו דירה מחברת פרידמן חכשורי, הטוענים כי החברה ניצלה את מצוקתם וחייבה אותם חיוב יתר שלא כדין



היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, באמצעות עו"ד סילביה רביד מפרקליטות מחוז תל אביב, הודיע היום על כוונתו להצטרף להליכי התביעה הייצוגית שהוגשה לפני מספר חודשים לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בנוגע לסכומים אותם גובה חברת הבנייה פרידמן חכשורי עבור רישום העברות זכויות במסגרת המרשם הפנימי של החברה.



התביעה הייצוגית, על סך מוערך של 7.5 מיליון שקל, הוגשה ע"י יצחק ושלומית אדרי, בני זוג שרכשו דירה מחברת פרידמן חכשורי. התובעים טוענים, באמצעות עו"ד צבי גלמן ממשרד עו"ד אריאל שמר ושות', כי החברה לא ביצעה את רישום דירתם במשך 8 שנים בלשכת רישום המקרקעין, וכאשר ביקשו למכור את הדירה ולרשום אותה במרשם הפנימי שמנהלת החברה על שם הרוכשים, דרשה מהם החברה סך של 5,082 שקל.



התובעים טוענים כי על פי צו פיקוח הקיים בנושא, היתה רשאית החברה לגבות מהם סך של 520 שקל בלבד. עוד הם טוענים, כי למרות דרישתם להפחית את התשלום, סירבה החברה. לדברי התובעים, בכך ניצלה החברה את מצוקתם וחייבה אותם חיוב יתר שלא כדין.



בכתב העמדה שהגיש היום היועמ"ש, הוא טוען כי עמדתו היא שפרידמן חכשורי הפרה את צו הפיקוח על המחירים, וכי עליה להשיב את ההפרש בין הסכום שגבתה לבין התעריף הקבוע בצו.



עמדתו של היועמ"ש קובעת כי צו הפיקוח חל על כל תשלום שמבקשת חברת בנייה, או עו"ד מטעמה, לגבות לאחר כניסתו של הצו לתוקף עבור שירותי רישום פנימי שהיא מבצעת, ואין זה משנה אם ההסכם למכירת הדירה מחברת הבנייה נערך לפני כניסת הצו לתוקף.



עוד מציין היועמ"ש, כי מטרת צו הפיקוח אינה להסדיר את מערכת היחסים בין החברה לרוכש המקורי של הדירה, אלא דווקא את שלב העברת הזכויות בין הרוכש המקורי לזה שבא אחריו וכך הלאה, שכן בשלב זה למעשה נשללת מהם החירות לבחור נותן שירות לצורך רישום העסקה, והם נאלצים לעשות שימוש בחברה לצורך כך.



היועמ"ש מציין כי הצו הוצא נוכח תלונות על הפקעת מחירים על ידי חברות בנייה אשר ניהלו רישומים פנימיים, וכן על טיפול איטי ומתמשך מצדן של אותן חברות.



בסוף העמדה מציין היועמ"ש כי הוא סבור שלא ניתן לאשר את התביעה שהוגשה כייצוגית בהתבסס על תקנה 29, לאור ההלכה שפסלה אפשרות זו והמצויה כיום בהליכים של דיון נוסף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully