לויט בתביעה ייצוגית חדשה - נגד אוצר התיישבות היהודים: לבטל את מניות המייסדים בחברה

עו"ד אליעזר לויט הגיש היום המרצת פתיחה בשם נתן חקמן, המחזיק ב-2 מניות בחברת אוצר התיישבות היהודים שבבעלותה 5% ממניות בנק לאומי , המלווה בבקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית. במסגרת התביעה מבקש לויט לבטל את 100 מניות המייסדים בחברה או להפוך אותן למניות רדומות או נדחות נטולות זכויות.



אוצר התיישבות היהודים (אוה"ה - א.ה) היא חברה שהתאגדה בשנת 1953 ואשר הועברה אליה פעילותה של חברת JCT שהוקמה עוד בשנת 1899 בהחלטה של ההסתדרות הציונית להקים תאגיד פיננסי שיפעל להגשמת החלום הציוני וישמש כבנק. אוה"ה למעשה שלטה עד לראשית שנות ה-90 בבנק לאומי (75%), אך בעקבות פרשת ויסות המניות היא איבדה את השליטה לטובת המדינה ואחזקותיה בבנק מסתכמות כיום בכ-4.9% בלבד.



מבנה ההון של אוה"ה כולל שני סוגי מניות: 100 מניות מייסדים המוחזקות כיום ע"י 18 חברי מועצה בעלי 50% מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה; במקביל, לחברה כ-104 אלף מניות רגילות הנסחרות בבורסה מאז שנת 1963. המניות הנסחרות מעניקות זכות לדיווידנד וכן מחצית מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית.



כיום, כאמור, מכהנים 18 חברים במועצה, ובהם משה שליט, דב שילנסקי, חנן בן יהודה, מאשה לובלסקי ועוד. המניות הרגילות בחברה נחלקות בין חברת י.ק.ט הנשלטת ע"י בעלי מניות המייסדים ואשר מחזיקה למעשה בכ-40% מהון המניות הרגיל של החברה; הסוכנות היהודית, המחזיקה בכ-17.6% מהחברה; וקבוצת בל"ל, המחזיקה בכ-23.9% מהמניות. שאר המניות, כ-18%, מוחזקות ע"י הציבור. שווי המניות הרשומות בבורסה עומד כיום על כ-413 מיליון שקל.



בין בעלי השליטה באוה"ה - ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית וחברי המועצה - התגלעו בשנה שעברה חילוקי דעות בנוגע לשליטה במניות המייסדים. ההסתדרות הציונית ביקשה מחברי המועצה למכור את השליטה במניות לגורם פרטי ואלו סירבו. לפני מספר חודשים, הגישו אוה"ה וחברי המועצה תביעה כנגד בעלי העניין בחברה, ובהם ההסתדרות הציונית והסוכנות, במסגרתה הם מבקשים להצהיר כי חברי המועצה אינם רשאים למכור את מניות המייסדים או לקבל הוראות כלשהן כיצד לנהל את המועצה ולקבל בה החלטות.



כאמור, היום הגיש לויט תביעה בשם בעל מניה רגילה מהציבור, במסגרתה הוא מבקש לקבל סעדים כנגד קיפוח המיעוט בחברה, ולבטל את מניות המייסדים כך שהשליטה בחברה תעבור לבעלי המניות הרגילות.



לויט טוען בין השאר כי באוה"ה ובתפקוד המועצה קיימים מזה שנים כשלי שוק הנובעים מבעלי המניות הרבים, אדישותם והשתלטות של קומץ אנשים עליהם, דבר שגרם לפגיעה בבעלי המניות האוחזים במניות הרגילות. הדבר ניתן לתיקון, לטענת לויט, באמצעות התערבות ביהמ"ש, שינוי הוראות שונות במסמכי החברה וביטולן של מניות המייסדים במספר דרכים אפשריות.



לויט טוען כי תכלית קיומה של אוה"ה - לעסוק בפיתוחו של המפעל הציוני, אינה רלוונטית עוד, ובמיוחד לאור זאת שפעילותה היחידה של החברה עד היום היא באחזקת מניות בל"ל. עוד אומר לויט כי הגיעה העת לעדכן את מסמכי ההתאגדות של החברה ולהתאימם למציאות של המאה העשרים ואחת, כך שתפעל על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה.



לטענת לויט, הנפקת החברה בשנת 1963 נעשתה בצורה בלתי חוקית, שכן עד היום מופיעה בתקנון החברה הוראה המגבילה את זכות ההעברה של מניות החברה, וכי על ביהמ"ש לבטל הוראה זו הנוגדת את תקנת הציבור.



עוד טוען לויט כי חוק ני"ע ערך אוסר כיום על הנפקתה של חברה בעלת כמה סוגי מניות. לויט טוען כי מאחר שלחברה 2 סוגי מניות, כאשר מניות המייסדים אינן רשומות למסחר, הדבר גורם לסחירות נמוכה ביותר של המניות הרגילות בחברה. לויט מוסיף כי חוסר השוויון בין שני סוגי המניות של אוה"ה, באופן שרק סוג מניה אחד רשום למסחר בבורסה ומניותיו כמעט שאינן נסחרות, הוא מנוגד לתקנת הציבור, ומקפח את בעלי המניות הרגילות של החברה.



לויט מציין עוד כי אוה"ה הפרה את חובות הגילוי המוטלות עליה מכוח החוק ולא הגישה את דו"חות החברה השנתיים לבורסה ולרשות החל משנת 1997. עוד טוען לויט כי גם בקשתו לקבל מידע ומסמכים נדחתה ע"י דירקטוריון החברה.



לויט מבקש בתביעה כי ביהמ"ש ישווה את כל זכויות המניות של החברה ע"י ביטולן של מניות המייסדים או ע"י הפיכתן למניות רדומות חסרות זכויות או ע"י חיוב החברה לרכוש אותן תמורת ערכן הנקוב. כמו כן מבקש לויט סעד שיורה על ביטול המועצה ומינוים של חברי המועצה. טרם הוגשה תגובת הנתבעים.