בנק ישראל: חרדים, ערבים ותושבי עיירות הפיתוח הם הנפגעים העיקריים מקיצוץ של 40% בתקציב איזון הרשויות

למרות תמיכתו במדיניות הממשלה, מפרסם היום בנק ישראל ביקורת חריפה לגבי מדיניות הממשלה בתחום הרשויות המקומיות.



בסקירה השנתית שמפרסם הבנק, נאמר כי מדיניותה הכלכלית של הממשלה גרמה להידרדרות של ממש במצבן של הרשויות המקומיות. כתוצאה מכך נוצרה פגיעה ניכרת בשירותים במספר גדול של רשויות, ובחלקן אף לבעיות נזילות ולאי עמידה בתשלומים השוטפים במשך תקופה ממושכת.



בבנק ישראל מציינים כי בשנים האחרונות חלה השתפרות מהותית בנוגע להתנהלות התקציבית של מרבית הרשויות המקומיות, אך השתפרות זו נבלמה בשנת 2002, ובשנת 2003 אף חלה הידרדרות של ממש. לדברי עדי ברנדר וגיא נבון שערכו את הדו"ח, הרקע להחמרה זו טמון במידה רבה בקיצוץ החד והפתאומי בהשתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות. ברנדר ונבון מצביעים על הפחתה של 2 מיליארד שקל בסך התקציבים הכלליים המיועדים לרשויות שבוצעה בין השנים 2002 ו-2004, כלומר הפחתה של 40% בכלל תמיכות המדינה בתקציבי הרשויות.



ברנדר ונבון מציינים כי עיקר הפגיעה התרכזה דווקא ברשויות המקומיות בהם חיים אנשים משכבות הסוציו-כלכליות הנמכות יחסית, שכן ברשויות אלו מענקי המדינה מהווים חלק גדול מההכנסה של הרשות. בבנק ישראל מציינים כי פגיעה חמורה במיוחד חלה ברשויות בהם מתגוררים בעיקר חרדים, כמו ביתר עלית, מודיעין עלית, ובני ברק וכן במרבית עיירות הפיתוח והישובים הערביים. הפגיעה החד צדדית, לטענת בנק ישראל, הביאה להרחבת הפער החברתי כלכלי בין הרשויות החלשות לבין הרשויות המבוססות.



אכן הממשלה הבינה כי הפגיעה ברשויות המקומיות הינה אנושה, ולפיכך בינואר 2004 קבלו הרשויות המקומיות תוספת תקציבית על סך 550 מיליון שקל. זאת, בתנאי שעמדו ביעדי התייעלות. "משהוחלט על תקצוב תוכניות הבראה, יש לקוות כי אלו ישמשו להשגת התייעלות בפעילות הרשויות המקומיות - בין היתר על ידי עידוד האיחוד של רשויות קטנות או מיזוג של שירותים מוניציפאליים ברשויות כאלה תוך ניצול יתרונות לגודל", כותבים בבנק ישראל.



עם זאת, מציינים בבנק ישראל כי "החזרה לתהליך בו רשויות מקומיות מתנהלות בהתאם ליכולתן להשיג משאבים מהממשלה, במסגרת תוכניות ההבראה, מהווה נסיגה מההקשחה של מגבלת התקציב שהושגה בשנים הקודמות".