נייר עמדה של פרויקט סנאט לחברי הכנסת: "רמת האתיקה הציבורית והעסקית בישראל מידרדרת והולכת"

"רמת האתיקה הציבורית והעסקית בישראל, כפי שעולה ממדדים וסקרים בינלאומיים ומקומיים, מידרדרת והולכת. בציבור קיימת פסימיות שתהליך זה אף יגבר בעתיד". כך עולה מנייר עמדה של פרוייקט סנאט, הפועל במימון ובחסות קרן פרידריך אברט הגרמנית ועוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות.



קרן פרידריך אברט נוסדה בגרמניה בשנת 1925, ועוסקת בחינוך פוליטי, שיתוף פעולה בינלאומי, הענקת מלגות לימודים ומחקר. הקרן מעסיקה מאות עובדים בגרמניה וב-70 מדינות אחרות בעולם.



הסניף בישראל הוא בין החשובים והגדולים של הקרן בעולם, ופועל בישראל בשיתוף פעולה עם ארגונים חברתיים בלתי ממשלתיים בשורה של נושאים. בין הנושאים המרכזיים, קידום הדמוקרטיה, מעמד האישה ושיתוף פעולה כלכלי עם מדינות שכנות.



פרויקט סנאט, הממומן כאמור על ידי הקרן, פועל להעברת מידע לחברי הכנסת ולמקבלי ההחלטות על נושאים העומדים על סדר היום. על ועדת ההיגוי של הפרויקט נמנים ד"ר יוסי ביילין, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי), הקובעים בין השאר את הנושאים שיבדקו, ואשר לגביהם תימסר לחברי הכנסת סקירה, הנערכת לרוב על ידי אנשי אקדמיה.



נייר העמדה בנושא האתיקה הציבורית חובר על ידי עו"ד יסמין קשת, מי שניהלה את המחלקה המשפטית בתנועה למען איכות השלטון.



נייר העמדה מציג שני פרמטרים לחיזוק הטענות. הפרמטר האחד - "מדד השחיתות הנתפסת" - מתפרסם מדי שנה החל משנת 1995 על ידי הארגון TI - Transparency International. המדד משווה את רמות השחיתות ב-133 מדינות שונות בעולם. מדד זה מתייחס לרמות השחיתות, כפי שהן נחזות על ידי אנשי עסקים, אנשי אקדמיה ואנליסטים באותה מדינה, והוא נע בין דירוג של 10 - להערכות לרמת האתיות הגבוהה ביותר ועד ל- 0 - להערכות לרמת השחיתות הגבוהה ביותר.



המדד מתמקד בשחיתות במגזר הציבורי וכולל מעקב אחרי תופעות של קשרי שוחד ושחיתות בין עסקים וממשל בתוך המדינות המדורגות במדד, וכן תופעות של אי שקיפות מידע. מדד זה נחשב לאחד המדדים המדויקים ביותר למצב השחיתות בעולם.



לפי מדד זה, ישראל דורגה בשנת 2003 במקום ה-21, בציון 7 מתוך 10, אך היא ברשימה אחת עם עוד 8 מדינות שמצבן הורע בשנה היוצאת לעומת שנת 2002. מהמדד עולה כי רמת האתיקה הציבורית והעסקית בישראל מידרדרת זו השנה השנייה ברציפות. זאת, לאחר שבשנת 2001 היתה ישראל ממוקמת במקום ה-16 עם ציון 7.6, ובשנה שעברה במקום ה-18.



בשנת 2000 היה מיקומה של ישראל הגרוע ביותר מאז שנת 1996 - בה לראשונה נכללה במדד - היא מוקמה במקום ה-22 עם ציון 6.6. את הציון הגבוה ביותר קיבלה ישראל בשנת 1997 - 7.97 במקום ה-15. יש לציין כי ישראל מדורגת עדיין במקום טוב יותר מאשר מדינות כמו יפן, צרפת, ספרד, פורטוגל ועוד.



מניתוח המדד עולה כי קיים קשר הדוק בין המצב הכלכלי של המדינה לרמת השחיתות בה. מדינות סקנדינוויה ממוקמות בכל שנה במקומות הראשונים, והן נחשבות למדינות האתיות ביותר בכל הקשור לקשרי עסקים וממשל. במקום הראשון, עם ציון 9.7, מדורגת פינלנד זו השנה השנייה ברציפות. שנייה מדורגת איסלנד, ודנמרק וניו-זילנד חולקות את המקום השלישי. גם סינגפור במקום החמישי ושוודיה במקום השישי קיבלו ציונים של מעל 9 נקודות מתוך 10. על פי הדו"ח, הן מומלצות לעסקים בכל הקשור לשקיפות, לאתיקה והגינות.

המדינות המושחתות ביותר במדד הן בנגלדש, ניגריה והאיטי - במקום ה-133 - עם ציונים 1.3, 1.4, 1.5 בהתאמה. בסך הכול ישנן 12 מדינות במדד שקיבלו ציון של פחות משתי נקודות מתוך 10, הכוללות את פרגוואי, מיאנמר, טג'יקיסטאן, גרוזיה, קמרון, אזארביג'אן, אנגולה, קניה ואינדונזיה.



במדד האחרון נכללה לראשונה גם הרשות הפלשתינאית שדורגה במקום ה-78 עם ציון 3, יחד עם עיראק ולבנון. ירדן דורגה במקום ה-43, סוריה במקום ה-66 ומצרים במקום ה-70.

הפרמטר השני אליו מתייחס נייר העמדה של פרויקט סנאט, הוא "מדד השחיתות הגלובאלי" אשר נערך אף הוא על-ידי ארגון Transparency International באמצעות מכון גאלופ העולמי. בשונה ממדד השחיתות הנתפסת, מדד זה אומד את מידת ההשפעה של רמת השחיתות במדינה על חיי הציבור בה.



הסקר נערך בקרב 19,448 גברים (47.6%) ו-21,390 (52.4%) נשים מ-47 מדינות בעולם. מספר הישראלים שהשתתפו בסקר הוא 501, אך לא כולם השיבו על כל השאלות.



ממדד זה עולה כי לשחיתות השפעה עצומה על החיים בישראל ובמיוחד על החיים הפוליטיים. לפי תוצאות הסקר, הרוב המכריע של הציבור בישראל סבור כי הפוליטיקה בארץ נגועה בשחיתות. 355 מתוך 494 נשאלים ישראלים (71.9%) השיבו כי השחיתות משפיעה מאד על חיינו הפוליטיים. עוד 100 נשאלים (20.2%) השיבו כי השחיתות משפיעה על הפוליטיקה במידה מסיימת.



לדברי עו"ד יסמין קשת, יש להניח כי העובדה שהסקר נערך לראשונה בישראל בשנת 2003 גרמה לכך שהנשאלים ענו על סמך תחושתם המצטברת במשך השנים, ולא בהכרח על פי השנה הנבדקת. ככל הנראה, אופן הכניסה לחיים הפוליטיים, בחירתם של אנשי ציבור בזכות השתיקה בחקירות ושמירת חברי הכנסת על החסינות הרחבה המוקנית להם - הם בין הגורמים שיצרו בציבור את התחושה הקשה כי נבחרי הציבור והמקורבים להם שווים יותר, וכי קיים קשר בין הון לשלטון, קשר ההולך ומתחזק.



עו"ד קשת הביעה חשש כי הציבור יתרגל באיטיות למצב קבוע של רמת שחיתות, ועובדה זו תביא לאזלת יד של החברה האזרחית בהתקוממות נגד תופעות של שחיתות, ובבקרה על השלטון.



כחיזוק לעמדתה זו, הסקר מעלה כי רוב הציבור בישראל מביע תחושות של פסימיות וייאוש לגבי אפשרות לשיפור במצב בשלוש השנים הבאות. מבין 501 נשאלים ישראלים, סברו 95 (19%) כי השחיתות בישראל תגבר מאוד בשלוש השנים הבאות; 198 נשאלים (39.5%) סברו כי היא תגבר במידה מסוימת; ו- 115 (23%) סברו כי השחיתות תישאר ברמתה הנוכחית. רק 8 נשאלים (1.6%) סוברים כי השחיתות תקטן מאוד בשלוש השנים הבאות, ו-37 (7.4%) אמרו כי תקטן במידה מסוימת.