אומנם השימוש ברכבת בישראל נמצא בסימן עלייה זה יותר מעשור, אך עדיין רמתו נמוכה מהותית מן הרמה המקובלת באירופה. כך עולה מדו"ח שפירסם היום בנק ישראל, המנתח את השימוש ברכבת בישראל.
בנק ישראל מציג נתונים השוואתיים, לפיהם באירופה נתח הנסיעה ברכבת מתוך סך הקילומטרים בממוצע לנפש בתחבורה הציבורית הבין עירונית משמעותי מאוד, ומגיע בחלקן ליותר משליש - ואילו בישראל, הנתח קטן יחסית. על פי נתוני בנק ישראל, צרפת מחזיקה בשיא האירופי, כאשר כל אזרח צרפתי נוסע מעל 1,200 קילומטר בממוצע בשנה ברכבת. לשם השוואה, הישראלי נוסע 191 קילומטר בלבד, בממוצע בשנה.
עם זאת, כותבים בבנק ישראל כי לא ברור אם הנתח האופטימלי בישראל דומה לזה של המדינות המפותחות. בישראל אורך המסילות יחסית לשטח המדינה נופל בכמחצית מן הממוצע באירופה, וכאמור מספר הקילומטרים שנסע כל תושב ברכבת נמוך עוד יותר. מסיבה זו, מציינים בבנק ישראל, כי תשואת ההשקעה ברכבת אינה גבוהה ברשת הנוכחית, שכן ברשת מסילות מפותחת הקווים מזינים זה את זה, וכך עולה התשואה מן ההשקעה.
למרות מצבה העגום של התשתית המסילתית בישראל, מציינים בבנק ישראל כי לאחר שנים רבות של הזנחה, חל בשנים האחרונות מפנה וההשקעה בתשתית הרכבות גדלה משמעותית. במהלך שנת 2003 גדלה ההשקעה ב-18% לכ-913 מיליון שקל, לאחר גידול של 83% אחוזים ב-2002. שיפור תשתית זו הוא הגורם העיקרי העומד מאחורי עלייה חדה יחסית בממוצע הקילומטרים השנתי שנוסעים הישראלים ברכבת, מרמה של 170 קילומטר בשנת 2002 ל-191 קילומטר ב-2003.
לגבי השקעות עתידיות, כותבים בבנק ישראל כי בשנים 2004-2008 ההשקעה ברכבת צפויה להמשיך ולצמוח באופן ניכר, בעקבות החלטת הקבינט הכלכלי חברתי מ-2003, הכוללת בין היתר החלטה לחבר לרשת הרכבות כל עיר בת יותר מ-50 אלף תושבים. להערכת רכבת ישראל, מספר הנוסעים ברכבת צפוי לצמוח מ-19.9 מיליון ב-2003 ל-54.2 מיליון ב-2008.
בבנק ישראל טוענים כי מלבד התועלת הישירה מן השימוש הרכבת, קיימת גם השפעה עקיפה חיובית הכוללת: קירוב הפריפריה; אופטימיזציה של שימושי הקרקע; נזק נמוך יותר לאיכות הסביבה; ירידה במספר התאונות יחסית לרכב פרטי; וחיסכון במקורות למשק, למשל בדלק למכוניות פרטיות.
ארוכה הדרך עד אירופה: הישראלי נוסע ברכבת 191 קילומטר בממוצע בשנה לעומת 800 קילומטר בממוצע באיחוד האירופי
אמיר טייג
28.3.2004 / 14:47