גם האחים קחטן היו מלקוחותיו: הבנק למסחר תובע מעזרא ואליהו קחטן 1.2 מיליון שקל

הבנק למסחר, המצוי בהליכי פירוק לאחר מעילת הענק שביצעה הפקידה אתי אלון, הגיש בחודשים האחרונים תביעות רבות כנגד לקוחות שונים שקיבלו ממנו אשראי ונותרו ביתרת חובה.



בין הלקוחות הללו מצויים אנשי העסקים האחים עזרא ואליהו קחטן, אשר הבנק למסחר הגיש נגדם לאחרונה תביעות על סך כ-1.2 מיליון שקל.



האחים קחטן הם בעלי השליטה בחברות הבנייה גרנד סנטר וטרנס גלובו, אשר היו אמורות להקים פרויקט בנייה יוקרתי בפינת הרחובות פרישמן ודיזנגוף בתל אביב. הפרויקט, שלא התממש, מכונה כיום 'הבור הגדול', על שם הבור הענק שנכרה במקום.



ביוני 2003 ביקש בנק דיסקונט למנות לשתי החברות הללו כונס נכסים מטעמו בגין חובות המוערכים בכ-200 מיליון שקל. האחים מצדם ביקשו לבטל את הסכמי הליווי עם הבנק בטענה כי הבנק לא עמד בהתחייבויותיו במסגרת הסכמי הליווי של הפרויקט בכל הנוגע להקצאת אשראי לפרויקט.



הבנק למסחר כאמור הגיש שתי תביעות - האחת על סך 583 אלף שקל כנגד עזרא קחטן ותביעה נוספת על סך 648 אלף שקל כנגד אליהון קחטן. שתי התביעות הוגשו בסדר דין מקוצר בהסתמך על מסמכים שהנפיק הבנק ובהסתמך על מסמך מטעמו של רו"ח בועז יפעת ממשרדו של אחד מהמנהלים המיוחדים של הבנק - רו"ח יהודה ברלב. באותו מסמך נטען כי התנועות בחשבונם של האחים בבנק נבדקו על ידי המנהלים המיוחדים של הבנק ותוצאות הבדיקה מראות כי לא נמצאו בחשבון תנועות שקשורות במעילה שאירעה בבנק.



בעקבות התביעות הגישו האחים, באמצעות עו"ד שאול קוטלר, בקשות למחיקת כותרת ולהעברת התביעות מתביעות בסדר דין מקוצר לסדר דין רגיל. באותן בקשות טענו האחים כי הבנק למסחר אינו יכול להסתמך על דף החשבון שהציג כראיה בכתב לצורך תביעה בסדר דין מקוצר, עקב המעילה.



טענה זו נדחתה ע"י שופט ביהמ"ש השלום צבי כספי, אך על החלטתו הגישו האחים קחטן ערעור לביהמ"ש המחוזי. בערעור הם טוענים כי באישור רו"ח יפעת שצורף לכתב התביעה נאמר כי לא נמצאו בחשבונות תנועות הקשורות במעילה שאירעה בבנק וזאת "בהתחשב בדפוסי המעילה הידועים עד כה".



לטענתם, משפט זה המסייג עוד יותר את האישור של רו"ח יפעת הושמט מכתב התביעה שהגיש הבנק. עוד הם טוענים כי אישור מסויג ובלתי ברור שכזה לא יכול להוות בסיס להכשרתו של דף החשבון שצירף הבנק כראיה בכתב לצורך תביעה בסדר דין מקוצר.