ביהמ"ש העליון: אין חובה לחשוף את שמות הדוברים בוועדה המייעצת בעניין סדר הדין האזרחי

ltpgt
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורה של לשכת עורכי הדין על החלטת ביהמ"ש המחוזי שלא לחשוף שמות הדוברים בוועדה המייעצת לעניין סדר הדין האזרחי, בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, השופט אליהו וינוגרד (להלן, בקיצור, הוועדה המייעצת או הוועדה), בנושא התקנתה על-ידי המשיב של תקנה 475א' לתקנות סדר הדין האזרחי.
lt/pgt

ltpgt
המדובר בדיוני ועדה שבחנה את שינוי תקנה 475א', שהוספה לתקנות סדר הדין האזרחי והטילה חובה על בעל-דין המיוצג על-ידי עורך-דין להמציא כתבי בי-דין בעניינו באמצעות עורך-דינו - על-פי הוראת בית המשפט בהמצאה אישית, ובהיעדר הוראה לכך, בדואר רשום עם אישור מסירה - לשמור את אישורי המסירה ברשותו ולהגיש את העתקיהם לבית המשפט בעת הגשת בקשתו לסעד נגד בעל הדין האחר.
lt/pgt

ltpgt
הלשכה פנתה לבג"ץ עוד בטרם הוועדה סיימה את דיוניה בדרישה לבטלה, בטענה שהפעלתה תטיל על עורכי הדין מעמסה כספית וניהולית בלתי סבירה.
lt/pgt

ltpgt
שר המשפטים בתשובתו הפנה את המערערת אל הוועדה, ונציגי הלשכה הופיעו בפניה והשמיעו את השגותיהם. במגעים בין נציגי הלשכה לבין חברי הוועדה, וכן בדיונים שקיימו חברי הוועדה בינם לבין עצמם, הועלו ונבחנו הצעות לתיקון התקנה. לבסוף נותרה התקנה על כנה.
lt/pgt

ltpgt
ביוני 97' הגישה הלשכה עתירה נוספת לבג"ץ נגד השר המשפטים והנהלת בתי המשפט בדרישה להכריז על התקנה כבטלה, או להורות על תיקונה, ברוח הצעות שהועלו על-ידי נציגיה לפני הוועדה המייעצת.
lt/pgt

ltpgt
בעתירה נטען, בין היתר, כי דין התקנה החדשה להיבטל בהיותה בלתי-סבירה בעליל, לנוכח העול הכבד שהיא מטילה על עורכי הדין ובאשר התקנתה התבססה רק על שיקולי חיסכון בתקציבי הנהלת בתי המשפט, שהמשיב כלל לא היה רשאי להתחשב בהם בגיבוש החלטתו להתקין את התקנה.
lt/pgt

ltpgt
במסגרת הדיון בעתירה ביקשה המערערת לחשוף לעיונה את הפרוטוקולים מדיוני הוועדה המייעצת, בטענה שהללו דרושים לביסוס טענותיה ביחס לאופי השיקולים שהנחו את הוועדה להמליץ לפני המשיב להתקין את תקנה 475א'.
lt/pgt

ltpgt
המדינה התנגדה לבקשה מן הטעם, כי המדובר בדיון פנימי של גוף מייעץ וולונטרי, שהבטחת יכולת חבריו להתבטא בדיוניו באורח חופשי מותנית בסילוק החשש שדבריהם יפורסמו.
lt/pgt

ltpgt
הלשכה פנתה בעניין חשיפת הפרוטוקולים לבית המשפט המחוזי וזה החליט (השופט מודריק) כי על שר המשפטים קיימת חובה חוקית מכוח חוק חופש המידע לחשוף לעיונה של הלשכה את הפרוטוקולים של דיוני הוועדה, אך קבע כי אין על שר המשפטים חובה לחשוף את שמות הדוברים בוועדה.
lt/pgt

ltpgt
המדינה קיימה את החלטת השופט ומסרה ללשכה את העתקי הפרוטוקולים מישיבות הוועדה המייעצת תוך הסתרת שמות הדוברים.
lt/pgt

ltpgt
הלשכה מצדה החליטה לערער על החלטתו של מודריק שלא לאפשר את גילוי שמותיהם של הדוברים בוועדה.
lt/pgt

ltpgt
באי כוח הלשכה, עו"ד פ' מרינסקי ועו"ד ט' אבידן, טענו כי המדינה לא הוכיחה כי החשיפה תפגע בעבודת הוועדה או ביכולת חבריה להתבטא באורח חופשי בדיוניה. וכי כל מה שהראתה המדינה הוא, כי החשיפה תסב אי-נוחות לאלה מחברי הוועדה אשר ביקשו שזהותם לא תיחשף, אך בכך בלבד אין כדי להצדיק את הסתרת שמות הדוברים.
lt/pgt

ltpgt
עוד טענה הלשכה כי רק חשיפת זהות הדוברים השונים תאפשר לה להתחקות אחר התפלגות הדעות בדיוני הוועדה ולהראות כי שיקולים בלתי ענייניים הם שהכריעו בסופו של דבר את הכף והובילו את הוועדה לגיבוש המלצתה להתקנת התקנה.
lt/pgt

ltpgt
באת-כוח המדינה, עו"ד א' מנדל, חלקה על עמדת הלשכה וטענה כי לחשיפת זהות הדוברים בדיוני הוועדה המייעצת ולבחינת סבירותה של תקנה 475א' אין ולא כלום. מנדל הוסיפה כי התקנה, ככל דבר חקיקה, עומדת לבחינה כמות שהיא וככל שהשיקולים שהובילו אליה נחוצים לבחינתה, הרי אלה נלמדים מתוכן דבריהם של המשתתפים בדיוני הוועדה, ואין צורך לחשוף את זהות הדוברים לשם כך.
lt/pgt

ltpgt
ביהמ"ש העליון, כאמור, החליט בערעור כי יכולתה של המערערת להעמיד לביקורתו השיפוטית של בית המשפט הגבוה לצדק את שאלת סבירותה של תקנה 475א' אינה מותנית בחשיפת שמות הדוברים בדיוני הוועדה המייעצת ודחה את ערעור הלשכה.
lt/pgt