פו הדב נשאר אצל דיסני

ענקית המדיה וולט דיסני ניצחה במאבק משפטי על זכויות היוצרים לנכס המכניס ביותר שלה, פו הדב. לאחר מאבק של 13 שנים נגד בעלי הזכויות על סיפורו של הדב החביב, ביטל ביהמ"ש המחוזי בלוס אנג'לס את תביעתה של משפחת סלזינגר, שטענה כי דיסני חייבת לה מאות מיליוני דולרים בתגמולים שלא שולמו לה כדין. התביעה נפסלה בנימוק שהתובעים גנבו מסמכים חסויים של דיסני.

פו הדב, שנוצר על ידי הסופר א.א מילן והמאייר אי. שפרד בשנות העשרים של המאה הקודמת, הפך למעצמה קמעונית המוכרת 7,000 מוצרים ומגלגלת מחזור מכירות עולמי של 5.9 מיליארד דולר. דיסני אינה נוהגת לפרט את הכנסותיה ממוצרים שונים, אך לפי הערכות הכנסותיה ממוצרים הקשורים לפו הדב - בגדים, צעצועים, סרטים וקלטות - מסתכמות במיליארד דולר בשנה. הכנסות דיסני מפו, במפתיע, עולות על אלו של מיקי מאוס וכל דמות מצוירת אחרת של דיסני.

משפחתו של סטיבן א. סלזינגר, סוכן ספרותי מניו יורק שקנה את הזכויות לפו הדב בארה"ב ב-1930, תבעה את דיסני ב-1991 בטענה כי היא חייבת לה כמיליארד דולר בתמלוגים על מכירת קלטות וידיאו ו-DVD הקשורים לפו הדב. דיסני שילמה למשפחת סלזינגר תמלוגים של כ-12 מיליון דולר בשנה על מכירת מוצרים כמו חולצות וצעצועים, אך לטענתה קלטות וידיאו ו-DVD לא נכללו בהסכם, שנחתם בין החברה משפחת סלזינגר ב-1961 וחודש ב-1983. מאז 1980, שולמו למשפחת סלזינגר תמלוגים של 83 מיליון דולר תמורת השימוש בדמויות.

המשפחה, בראשותה של שירלי סלזינגר לאסוול, אלמנה בת 80, טוענת כי דיסני נישלה את המשפחה כליל מזכויות על קלטות הווידיאו וה-DVD המבוססות על סיפורי הדב. דיסני, שאומרת כי שילמה למשפחת סלזינגר 12 מיליון דולר לשנה, טוענת כי החוזה מ-1930 תקף לגבי סחורות ולא לגבי קלטות וסרטים.

לאחר שנים של התדיינות משפטית, שבה נראה כי הכף נוטה לכיוונה של משפחת סלזינגר דווקא, קבע שופט מחוזי בלוס אנג'לס כי התביעה בטלה, בשל התנהגות לא נאותה של התובעים. אלה השתמשו בבלשים פרטיים כדי לדלות מסמכים חסויים של דיסני מפחי האשפה במשרדי החברה, אך לא חשפו את העדויות בפני עורכי הדין של דיסני. החוקר הפרטי טען כי המסמכים נלקחו מפחי אשפה ציבוריים, אולם השופט אמר, כי יש בסיס להאמין שחלק מהם נגנבו מפחי אשפה של דיסני. מסמכים אלה חסויים, קבע השופט, ועל התובעים היה ליידע את הנתבעים על קיומם באופן מיידי. התנהגות משפחת סלזינגר, אמר השופט, היתה בלתי ישרה.

ביטול התביעה, לדברי דיסני, מונע ממשפחת סלזינגר את האפשרות לתבוע את דיסני שנית. משפחת סלזינגר טוענת כי מדובר בעיכוב זמני בלבד, וכי תערער על הקביעה.

במהלך המאבק המשפטי ניסתה דיסני לבצע מהלך איגוף באמצעות פנייה ליורשיו של א.א מילן והמאייר שפרד ב-2002. המהלך התבסס על שינוי בחוק זכויות היוצרים, המתיר לצאצאי היוצרים לתבוע מחדש את הזכויות על היצירות של אבותיהם. לפי החוק נדרשים יורשים של יוצרים להעניק התראה של שנתיים לבעלי זכויות היוצרים הנוכחיים, כך שהעיסקה תיכנס לתוקף רק ב-2004. נציגי משפחת סלזינגר דחו מיד את טענות דיסני, ואמרו כי הזכויות נרכשו כדין ואי אפשר לנשל את המשפחה מהן.

ביהמ"ש הפדרלי בארה"ב קבע כי קלייר מילן, היורשת של א.א. מילן, לא זכאית לזכויות לפו הדב. דיסני טענה כי ההסכם מעניק לה זכויות מלאות לשימוש בדמויות מפו הדב, אולם לנוכח הפסיקה החדשה, ייתכן כי לא תידרש להסכם זה כלל.

מכיוון שהתביעה סולקה על הסף, נראה שלא יהיו לה השלכות משפטיות ישירות על הגדרות זכויות יוצרים. דיסני תוכל להתנחם בהצלחתה, על רקע אחת התקופות הקשות בתולדותיה, בה היא נאבקת במרד משקיעים, בניסיון השתלטות עוינת, ואיבוד כמה מהנכסים החשובים שלה, כמו הסכם ההפצה עם פיקסר והבעלות על אולפני מירמקס.