שיפור בתוצאות דיסקונט: הרווח הרבעוני צמח ב-98% ל-101 מיליון שקל; גיורא עופר: "אנו נתמקד בשוק הפרטי"

מאת אמיר טייג ואלי דניאל



בנק דיסקונט דיווח הבוקר על שיפור בתוצאותיו הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2003, שעה שהרווח הנקי של הבנק צמח בשיעור של 98% לרמה של 101 מיליון שקל. בסיכום שנתי רשם הבנק המנוהל על ידי גיורא עופר רווח נקי של 168 מיליון שקל, שיפור ניכר בהשוואה להפסד של 38 מיליון שקל שנרשם בשנת 2002.



רווחי הבנק מפעילות מימון הסתכמו ברבעון החולף ב-756 מיליון שקל, כ-8% פחות מהיקפם ברבעון המקביל. את השנה כולה סיים בנק דיסקונט עם צמיחה של כ-5% ברווחיו מפעילות מימונית לרמה של כ-3.03 מיליארד שקל, וזאת על רקע עלייה של כ-7% ביתרה הממוצעת של הנכסים הכספיים שהניבו הכנסות מימון.







במהלך הרבעון החולף ביצע הבנק הפרשות לחובות מסופקים בסך של 230 מיליון שקל, מעט פחות מהפרשות בסך של 233 מיליון שקל אותן הוא ביצע ברבעון הרביעי של שנת 2002. בשנה החולפת כולה הפריש הבנק 848 מיליון שקל - קיטון של 5% בהשוואה להיקף ההפרשות בשנת 2002. השיעור השנתי של ההפרשות לחובות מסופקים ביחס לתיק האשראי לציבור (לא כולל סיכוני אשראי חוץ מאזני) עמד בשנת 2003 על רמה של 1.04%, טוב מעט יותר משיעור הפרשות של 1.11% בשנה הקודמת.



יחס הלימות ההון של הבנק עמד בתום שנת 2003 על שיעור של 9.38%, טוב יותר משיעור של 9.30% עמו הוא החל את השנה, וטוב אף מיחס הלימות ההון המינימלי של 9%. במהלך שנת 2003 רשם הבנק תשואה בשיעור של 3.3% על הונו העצמי.



שכרו השנתי הכולל של גיורא עופר, מנכ"ל הבנק, לרבות מענקים ותשלומים סוציאליים, הסתכם בשנה החולפת ב-3.7 מיליון שקל, בעוד שאריה מינטקביץ, המכהן כיו"ר הדירקטוריון של דיסקונט, זכה ב-2003 לשכר כולל של 2 מיליון שקל.



במסיבת העיתונאים אותה ערך הבנק לרגל פרסום תוצאותיו הכספיות מסר מינטקביץ כי "די מעציב ומתסכל שמאז משבר המניות בשנת 1983 לא נתקבלו החלטות הנדרשות בעניין מבנה ההון במערכת הבנקאית. גם נושא ההפרטה לא הגיע לסיומו. אין משנה סדורה באשר למבנה הרצוי של המערכת הבנקאית, ובאין יד מכוונת הפכה מערכת זו להיות שוק חבטות של כולם. התוצאה היא שיכולתה של המערכת למלא ביעילות את התפקידה נפגמה באופן משמעותי".



מינטקביץ הדגיש כי "התוצאות שאנחנו מציגים היום הושגו ללא כל סיוע מצד הבעלים. אלה מנעו מאיתנו לאורך כל הדרך להגדיל את בסיס ההון של הבנק. אילו יכולנו לעשות כן, התוצאות שאנחנו מציגים היום - היו טובות יותר". נציין כי דברים אלה של מינטקביץ נאמרו רקע התנגדות משרד האוצר למהלך במסגרתו יבצע הבנק הנפקה לציבור, הנפקה שתאפשר לו להגדיל את הונו העצמי. התנגדות האוצר נובעת מכך שהנפקה שכזו תדלל את שיעור ההחזקה של המדינה אל מתחת ל-50%, התפתחות אשר עשויה להקשות על המדינה למכור את השליטה בבנק.



במהלך השנה החולף ביצע בנק דיסקונט הפרשה של כ-173 מיליון שקל בגין ירידת ערך השקעתו במניות הבנק הבינלאומי הראשון . בהקשר זה ציין מינטקביץ כי "ההפרשה לירידת ערך ההשקעה בנק הבינלאומי, הפרשה אותה חויב הבנק לבצע על ידי המפקח על הבנקים - לא היה מוצדקת. ללא הפרשה בלתי מוצדקת זו הרווח השנתי היה מגיע ל-341 מיליון שקל והתשואה על ההון היתה עולה ל-6.7%".



מינטקביץ סיכם את דבריו באומרו כי "בנק דיסקונט של שנת 2004 הוא בנק אחר. הבנק מוביל את הבנקאות הישראלית ואנחנו כאן על מנת לנצח".



גיורא עופר אמר במסיבת העיתונאים: "אנו חוזרים להוביל את המערכת". "מכל שפע הנתונים הנתון הבולט ביותר הוא הרווח של בנק בארץ - הרווח הסתכם ב-148 מיליון שקל בשנת 2003. הבנק מצליח בשנים אלו לשפר כל אחד מהפרמטרים הרלוונטים הבונים את השורה התחתונה".



לדברי עופר, השכר בבנק ירד ב-4.9% בשנה האחרונה ובמעל ל-11% בשנתיים האחרונות. כמו כן חלה ירידה במצבת כוח האדם של הבנק. 142 עובדים פרשו מרצון בשנת 2003.



"התוצאה הסופית של הרווחיות", אמר עופר, "כוללת בתוכה הוצאה 80 מיליון שקלים של פרישה מוקדמת של עובדים. ללא הוצאה זו, אנו יכולים להציג נתוני ריווחיות הדומים למקובל בענף".



עופר הוסיף כי "הלקוחות הפרטיים הם המוקד של העסק שלנו - אנו נתמקד בשוק הפרטי". "החלטה שלנו לשנות את מבנה העמלות לקבוע תחסוך ללקוחותינו כ-130 עד 170 שקל לשנה. צפוי לנו אובדן הכנסות מהשינוי - אך הצטרפות לקוחות חדשים תכסה על אובדן זה לאורך זמן".