אקו"ם הוכרזה כמונופול בתחום ניהול זכויות יוצרים

הממונה על הגבלים עסקיים, דרור שטרום, קבע אתמול כי אקו"ם הוא בעלת מונופול בניהול זכויות יוצרים ובמתן רשיונות שימוש בזכויות יוצרים לציבור - השמעה, הקלטה, שידור של יצירות ועוד.

עוד קבע הממונה כי פעולתו של אקו"ם כרוכה בהסדרים כובלים המקנים לאקו"ם מעמד מובהק של בעל מונופול כמשמעו בחוק ההגבלים העסקיים. הממונה קצב לאקו"ם 60 יום לפנייה לבית הדין להגבלים עסקיים, לצורך הסדרת הפיקוח על פי חוק ההגבלים העסקיים.

המשמעות העיקרית של החלטת הממונה היא כי פעילות אקו"ם תוכפף עתה למגבלות לפי חוק ההגבלים העסקיים, וכי ייבחנו מחדש הסדרים בפעילותו, בפרט כאלה הנוגעים לבלעדיות שלו ברפרטואר היצירות הזרות והישראליות. הגורמים הנזקקים לרשיונות מאת אקו"ם הם גם תאגידי שידור אך גם עסקים קטנים המשמיעים יצירות: חנויות, מסעדות, בתי קפה, מספרות וכדומה.

אקו"ם - אשר הוקם בשנת 1936 לצורך ניהול זכויות היוצרים של החברים בארגון - הוא תאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים המונה כ-4600 יוצרים, מלחינים, פזמונאים, מעבדים, סופרים, משוררים, תסריטאים, ומו"לים למוסיקה תושבי ישראל.

בנוסף לכך, קשור אקו"ם בהסכמים עם כ-160 אגודות זרות ברחבי העולם, שמעמדן דומה. הסדרים אלה מאפשרים לאקו"ם לנהל בישראל, באופן כמעט בלעדי, את הרוב המכריע של זכויות היוצרים, לא רק ביצירות ישראליות אלא גם ביצירות זרות. כך מיוצגים על ידי אקו"ם למעלה ממיליון וחצי יוצרים. מאגר היצירות שבידי אקו"ם מכיל כמעט כל יצירה שנכתבה אי פעם.

לפי קביעת הממונה, כיוון שבעלי זכויות יוצרים ברוב היצירות בישראל הם חברי אקו"ם המעבירים לו את זכויותיהם, צובר אקו"ם כוח משמעותי כלפי המבקשים להשתמש ביצירות לצרכים עסקיים ואחרים. אקו"ם מציב למעשה מול המשתמש חזית הכוללת את רוב הרפרטואר המוסיקלי, ומונעת קיומה של כל אלטרנטיבה לרכישת רשיון לשימוש ביצירות מוסיקליות.

עוד קבע הממונה, כי כוחו המונופוליסטי של אקו"ם מאפשר לארגון לצבור כוח לא רק מול המשתמשים אלא גם מול היוצרים עצמם, המעבירים את יצירותיהם. לטענתו, הארגון מקשה על היוצרים להקים אלטרנטיבה תחרותית.

חוקי זכויות היוצרים אוסרים על כל שימוש ביצירות מוגנות כל עוד לא שולמה תמורה עבור השימוש בזכויות היוצרים. כך, קבע הממונה, ניתן לקבל בבית המשפט צווי מניעה כנגד המשך ניהול עסק ופיצויים כספיים גם בלי הוכחת נזק - כל עוד לא שולם לאקו"ם, המייצג כמעט את כל היוצרים המוסיקליים, את הסכומים שהארגון דורש.

שטרום אמר כי מצב זה, וכוחו של אקו"ם כמייצג היוצרים בעלי הזכויות, הביא לכך שלמעשה היו בתי העסק נאלצים לשלם סכומים בלי שיוכלו ליהנות מתחרות כלשהי מצד כמה גורמים המציעים להם שימושים אלטרנטיביים בזכויות יוצרים.

במהלך בדיקתו, הגיעו לידי הממונה תלונות רבות מצד משתמשים - ובהם גופי שידור, בתי עסק, בתי קפה, מלונות, אולמות שמחות, חדרי כושר - על המחירים אותם דורש אקו"ם כתמלוגים ועל השימוש שהארגון עושה בכוחו מולם. כמו כן נשמעו תלונות מצד חברי אקו"ם על האופן בו מנוהלים ענייני חברי הארגון.

שטרום אמר היום כי "ההחלטה לגבי אקו"ם מהווה יישור קו בטיפול בישראל בתחום תאגידי הניהול המשותף. לאחר שפעילותם של תאגידים אחרים כמו הפדרציה הישראלית לתקליטים ולקלטות הובאה על ידי הרשות לדיון בבית הדין להגבלים עסקיים, אנו סבורים כי פעילותם של תאגידים אלה חייבת להיות מאוזנת ומפוקחת, כך שהכוח המצוי בידיהם לא ינוצל לרעה כנגד עסקים המשתמשים ביצירות וכלפי יוצרים אחרים".

מנכ"ל אקו"ם, יוריק בן דוד, אמר בתגובה על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, כי אקו"ם מתכוונת לערער על ההחלטה. בן דוד מסר כי באקו"ם חולקים חד משמעית על קביעתו של הממונה כאילו אקו"ם היא, לכאורה, הסדר כובל. המנכ"ל הזהיר כי משמעותה האמיתית של קביעת הממונה היא פגיעה קשה, אנושה ומסוכנת מאין כמוה לעתיד היצירה הישראלית המקורית ומהווה איום ממשי לזכויות היוצרים על יצירותיהם. עוד אמר בן דוד כי לקביעת הממונה יש השלכות קשות מאוד על תפקודם של כלי התקשורת בארץ ועל כל המשתמשים במוסיקה במדינה.

עוד הדגישו באקו"ם כי המשמעות המעשית של קביעת הממונה היא שכל המשתמשים במוסיקה (כגון ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פאבים, אולמות שמחות וכד') ייאלצו לפנות מעתה לכל אחד מהיוצרים בישראל באופן אישי כדי לקבל את רשותו להשמיע את יצירתו, וכן למיליוני יוצרים בלמעלה מ-160 אגודות יוצרים (כמו אקו"ם) ברחבי העולם. עוד נמסר כי היועצים המשפטיים של אקו"ם החלו בלימוד החלטת הממונה והכנת הערעור, עפ"י החוק.