חוקרי מפלג ההונאה של משטרת מחוז תל-אביב ערכו הבוקר חיפוש במשרדי חברת הברוקרים שנחשדה בביצוע האזנות סתר. שניים מעובדי החברה הועברו לחקירה, ושוחררו לאחר מכן בערבות עצמית. זאת כחלק מחקירת החשד שהחברה האזינה לחדר העסקות של בנק דיסקונט, כפי שפורסם ב"הארץ" לפני יומיים.
חוקרי ההונאה גילו שבהמלך השנתיים האחרונות החברה האזינה גם לחדר העסקות של בנק הפועלים. ההאזנה לבנק הפועלים הופסקה לפני כמה חודשים עם החלפת תשתית התקשורת בבנק. מהחקירה לא עולים ממצאים שמצביעים על רווח כלכלי כלשהו שהשיגה החברה כתוצאה מההאזנה. המשטרה חושדת שהחברה רצתה לצבור ידע בזמן אמת לשם העלאת קרנה בשוק ההון. כמו כן, לא עלה מהחקירה שבידי החברה מידע כלשהו על לקוחות הבנק.
שתי חברות הברוקרים הקטנות הפועלות בשוק מטבע החוץ, המכונות בשם "בוקס" על ידי מקצועי הענף, כמעט לא מוכרות בציבור העסקי ואפילו לא בקרב חלק מפעילי שוק המטבע עצמו - אך תלונה שהוגשה על ידי בנק דיסקונט למפלג ההונאה של מחוז תל אביב במשטרה הוציאה אותן אל האור. בפרשה שנחשפה חושד הבנק כי אחת מהחברות, גלובל בוקס, השייכת לקבוצת מנורה גאון, ביצעה האזנות סתר לנעשה בחדר העסקות שלו, וכי המידע נוצל לרעה.
מהן חברות ה"בוקס"? מדובר בחברות תיווך המתמחות בשוק המט"ח המקומי. למרות שאלה חברות קטנות, המעסיקות פחות מ-10 עובדים כל אחת, הן מגלגלות סכומים גדולים מאוד: לפי הערכות בענף, כ-50% מהמחזור הבין בנקאי היומי עוברים דרך שתי החברות, ונתון זה כולל את העסקות שמבצעים בנקים זרים מול בנקים מקומיים. לפי נתוני בנק ישראל, המחזור היומי של שתי חברות אלה מסתכם ב-200 מיליון דולר, והנתונים אינם כוללים את עסקות האופציות ועסקות ההחלפה, שגם בהן השתיים עוסקות.
לבנקים הפועלים בשוק המט"ח יש כמה דרכים כדי לקשור עסקה בינם לבין עצמם ובינם לבין הבנקים הזרים. חלק קטן מהעסקות מסוכמות בשיחה ישירה בטלפון. חלק גדול יותר מבוצעות בכתב, על בסיס מערכות המסחר הסגורות של "רויטרס", מערכות המזכירות רשת אינסטנט מסנג'ר מסוג ICQ, שבה רשימת ה"חברים" הם רק בנקים שיש להם קווי אשראי מוגדרים מראש זה מול זה. שאר העסקות מבוצעות על ידי הברוקרים - גלובל בוקס מקבוצת מנורה גאון, אי.אל.אס - ברוקר השייך לשלושה סוחרי מט"ח לשעבר בעלי ותק רב בחדרי עסקות של הבנקים הגדולים, וחברת טרדישן מלונדון, שאינה פועלת בשוק השקל דולר, אך מתווכת בעסקות של אופציות ועסקות החלפה.
לחברת הברוקרים יש יתרון אחד מרכזי על פני כל שיטות המסחר האחרות: האנונימיות. בשוק נזיל ורגיש לתנודות, שבו כל תנודה של עשירית אחוז הופכת למשמעותית, לאפשרות לבצע עסקה אנונימית יש משקל רב. במקרים רבים, ובעיקר כשעליהם לבצע עסקה גדולה שעשויה להשפיע על המחיר בשוק, מעדיפים בנקים שלא לחשוף את הקלפים שלהם בפני השחקנים האחרים, ולהטיל את המשימה על מתווך. הוא פונה לשאר הבנקים עם העסקה האמורה ומבצע אותה. רק מאוחר יותר, בעת ביצוע הסליקה והעברת הכספים, מגלה כל צד לעסקה עם מי ביצע אותה.
התקשורת בין חדר העסקות הקטן של הברוקרים לחדרי העסקות של הבנקים מבוצעת על ידי מערכת של קווים. הטכנולוגיה כאן פשוטה מאוד: מדובר ברשת של קווי טלפון המסתיימים בכל צד באינטרקום פשוט, והיא מאפשרת לברוקר להשמיע ציטוטים לכולם בבת אחת, ולהיכנס לשיחה פרטית עם כל אחד מהבנקים. זה מקורו של השם "בוקס": תיבת האינטרקום המרובעת, שבה מושמעים ציטוטים ברצף בכל שעות היום, הכוללת כפתור אחד שעליו לוחץ הסוחר בחדר העסקות הבנקאי כשהוא מבקש להיכנס לשיחה פרטית עם המתווך.
הטכנולוגיה הזו היא גם הבסיס לתלונה של דיסקונט. לפי החשד, ייתכן שהציוד הותקן על ידי הסוחרים של גלובל בוקס כדי לשמוע את הנעשה בחדר העסקות גם כאשר הם לא היו מורשים לכך, וכך יכלו ליהנות ממידע רב ויקר ערך. גם לפי דיסקונט וגם לפי גרסת המשטרה טרם התברר אם ההאזנה בוצעה בזדון או עקב תקלה - אבל התוצאה זהה: מישהו בשוק המט"ח נהנה ממידע שלא היה אמור להגיע אליו. ומאחר שגלובל בוקס התקינה ציוד זהה בחדרי העסקות של כל הבנקים הגדולים, החשד הוא שהמידע שזלג היה מגוון ובעל ערך, למרות שככל הידוע לא הוגשה עד כה תלונה על ידי אף בנק אחר.
התלונה של דיסקונט חושפת את אחת הבעיות הקשות בשוק המט"ח - המונופול על המידע. הבנקים הגדולים, למשל, יודעים טוב יותר מאחרים מה קורה בשוק, מכיוון ששטף הפעולות שהם מבצעים מול הלקוחות שלהם, מול הבנקים הזרים ומול הבנקים המקומיים מספק להם מידע עודף על הלך הרוחות הכללי, וגם על קיומם של מוכרים או קונים גדולים העשויים להשפיע על שער הדולר בכיוון זה או אחר. ככל שהבנק גדול יותר והיקף הפעילות שהוא מבצע גדול יותר - כך המידע שבידיו רב יותר, ולכן סיכוייו לסיים את יום המחר ברווח טובים יותר. כך ברור שכל שחקן מט"ח המנהל מו"מ עם חדר עסקות בסדר הגודל של בנק הפועלים, הגוף הגדול בשוק, סובל מנחיתות מידע, שתבוא במקרים רבים על חשבונו.
גם לשתי חברות הברוקרים, המחלקות ביניהן את השוק בצורה כמעט שווה, יש מידע רב מאוד על השוק - לעתים אף יותר מאשר לבנקים עצמם. בכל רגע נתון, כאשר ברוקר כזה מקבל הוראה לבצע עסקה במחיר מסוים, הוא זה שקובע את המחיר החדש, ואילו זרם העסקות המופנה אליו מאפשר לו ללמוד הרבה על הפוזיציות של שאר השחקנים. לו רצה, יכול היה הברוקר ב"בוקס" לעשות שימוש במידע הזה, גם לשם העדפת לקוחות על פני לקוחות אחרים, ולו היה חפץ בכך - גם לשם רווח אישי.
ראיה נוספת לטיב המידע שנמצא בידי הברוקרים הוא הנוהג של בנק ישראל להקשיב להם, ולהתייעץ אתם בכל פעם שהוא מבקש לברר מהם המחירים האמיתיים בשוק - כמו בתקופות של פקיעת אופציות או פדיון איגרות חוב, שבהן מתעורר חשש כי המחירים המצוטטים על ידי הבנקים אינם משקפים את המציאות.
הבנקים מודעים היטב לטיב המידע שנמצא בידי הברוקרים, והם משקיעים מאמץ רב כדי לנסות להגביל את התפוצה שלו. בקשות של הברוקרים לפתוח פעילויות מסחר נוספות או עצמיות נדחו על ידי הבנקים מ
האזנות הסתר בחדרי העסקות: המשטרה גילתה כי בשנתיים האחרונות האזינו בגלובלבוקס לחדרים של דיסקונט ולאומי
איתן אבריאל
31.3.2004 / 17:02