ביה"ד לעבודה: יחסי עובד ומעביד יכולים להתקיים בין חברה לעובד במקביל להיותו מבעלי המניות העיקריים בה

ביה"ד האזורי לעבודה קבע כי יחסי עובד ומעביד יכולים להתקיים בין חברה לעובד במקביל להיותו של העובד מבעלי המניות העיקריים בה.



התובע, אילן וילוז'ני, פנה לביה"ד לעבודה בבקשה לפיצויי פיטורים, זכויות פנסיוניות ודמי הבראה מחברת וילוז'ני פרופילים בע"מ, שיוצגה על ידי עו"ד מיה צחור. לתובע, שיוצג על ידי עו"ד ניר בורשטיין, 24% ממניות החברה, ולאחיו 76% ממניותיה.



התובע עבד בנתבעת מיום היווסדה ב-1970, וסיים עבודתו בה עם התפטרותו בתחילת 1992. התובע טען כי הסיבות להתפטרותו היו סכסוכים עם אחיו, ההחלטה, בהנחייתו של אחיו, לקצץ בשכרו, והעובדה כי נדרש לשמש כערב אישי לחובותיה של החברה.



הוא טען כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבעת וכי הנתבעת לא שילמה לו זכויות בסיסיות הנובעות מיחסים אלו. לטענתו התפטר בגין הרעה מוחשית בתנאי העבודה ולמעשה יש לראות את התפטרותו כדין פיטורים.



הנתבעת טענה כי בינה לבין התובע לא שררו מעולם יחסי עובד-מעביד, וכי התובע פעל כבעל מניות ודירקטור.



התובע טען כי פרט לעצם רישום שמו כמחזיק במניות החברה לא היתה לו הטבה כלשהי בחברה וכל הנעשה בחברה היה על פי קביעתו של אחיו, עוד העיד התובע כי קיבל משכורת מדי חודש שנקבעה על ידי אחיו, כי עבד בשעות קבועות, והיה כפוף למרותם של מנהלי העבודה בחברה וכי כל העובדים ראו בו עובד ככולם, ולא התייחסו אליו כאל מעביד.

בנוסף טען התובע כי במהלך כל השנים דיווחה עליו החברה כעובד שלה בפני הרשויות השונות ואף שילמה למוסד לביטוח לאומי ולמס הכנסה ניכויים בגין משכורתו כעובד החברה. הסכומים אותם קיבל מהנתבעת שולמו על ידי הנתבעת עבור עבודתו בחברה ומעולם לא קיבל דיבדנד או סכום כלשהו בעבור אחזקותיו במניות החברה.



ביה"ד קבע כי בין התובע לנתבעת אכן התקיימו יחסי עובד מעביד, וכי למעשה התקיימה מערכת יחסים כפולה בת הפרדה וכי התובע פעל במקביל בשני כובעים - כדירקטור ובעל מניות וכעובד.



באשר לטענות הנתבעת כי התובע היה מנהל בחברה קבע ביה"ד כי גם אם היה זה נכון - עובדת היותו של התובע מנהל אין בה כדי לשלול או לסתור את עובדת היותו עובד החברה.



ביה"ד לא שוכנע כי התובע התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. באשר לטענה כי היו חילוקי דיעות בדבר ההחלטות האסטרטגיות בחברה קבע ביה"ד כי ההצעות והחלטות בעניינים אלו אינן נוגעות כלל לתפקידו של התובע בכובעו כעובד. עניינים אלו נוגעים להיותו של התובע בעל שליטה ודירקטור בחברה.



גם באשר ליחסים בינו לבין אחיו קבע ביה"ד כי מדובר בנושא המצוי במישור היחסים בין בעלי המניות והדירקטורים בחברה.



באשר לטענת התובע כי התפטר בשל הדרישה לחתום ערבות אישית לא השתכנע ביה"ד כי קיים קשר בין הדברים והוסיף, כי גם אם הופעל לחץ שכזה הרי שלחץ זה הופעל עליו בתור היותו בעל מניות ודירקטור.



גם בנושא קיצוץ שכרו קבע כי ביה"ד כי לא השתכנע כי הירידה בשכר היתה הגורם בפועל המניע והמביא להתפטרותו של התובע. לפיכך דחה ביה"ד התביעה לפיצויי פיטורים. בנוסף דחה ביה"ד התביעה להפרשה לקרן פנסיה בטענה כי התובע לא הוכיח כי הנתבעת היתה חברה בארגון מעבידים, לכן לא היתה חייבת להפריש לתובע הפרשות לקרן פנסיה. ביה"ד קבע כי על הנתבעת לשלם לתובע דמי הבראה עבור השנתיים האחרונות לעבודתו בסך של 2,520 שקל.