אסף חסון, עד לאחרונה עובד בכיר בחברת הברוקרים הקטנה גלובלבוקס שבבעלות מנורה גאון ובני עילם, הוא ככל הנראה המפתח לפרשת האזנות הסתר לחדרי עסקות המט"ח של הבנקים הנחקרת על ידי המשטרה בעקבות תלונה שהגיש דיסקונט בראשית השבוע. חסון עומד במוקד סכסוך משפטי שנפתח לפני כשלושה שבועות כאשר חברת גלובלבוקס פנתה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בבקשה למתן צו שימנע מחסון לעבור לעבוד אצל מתחרתה, ILS ברוקרס.
לכאורה מדובר בעוד מאבק הנוגע לתנאי איסור תחרות הקיימים בחוזי העסקה. אלא שבמקרה הנוכחי שבועות אחדים לאחר שפרץ המאבק בין גלובלבוקס לבין חסון ו-ILS, נקלעה הראשונה לעין הסערה ולחקירה משטרתית הנוגעת להאזנות סתר שביצעה לכאורה החברה בחדרי העסקות של הבנקים.
מתברר שבבקשה למנוע מחסון (26) לעבור לעבוד ב-ILS שהגישה גלובלבוקס באמצעות עוה"ד יחיאל כשר ויגאל בורוכובסקי, נטען כי עילם הכשיר את חסון לעבוד בתחום עסקות המט"ח, וכי הוא גילה לו את הסודות המסחריים של גלובלבוקס.
משמעות החורגת מהמאבק
אחד מהסודות המסחריים שעילם טוען כי גילה לחסון הוגדר על ידו בתצהירו כך: "בני עשה כמיטב יכולתו על מנת ללמד את חסון את שיטות העבודה הייחודיות של גלובל ובכלל זה דרכים לניתוח על יסוד נתונים חסרים של מצב השוק ופוזיציות הבנקים השונות ושל דרכי הפעולה בכל מצב נתון". ל"סוד" זה - דרכים לגלות את פוזיציות הבנקים - כפי שיתברר בהמשך, משמעות החורגת כנראה מהמאבק המשפטי בין חסון לגלובלבוקס.
בתגובה שהגישו ILS וחסון באמצעות עו"ד שי תקן התייחסו השניים לחשש ש"סודות מסחריים" של גלובלבוקס יועברו על ידי חסון ל-ILS, ולטענה שהעלתה גלובלבוקס כאילו אחד מאותם "סודות מסחריים" שגולו לחסון מתייחס ל"שיטות העבודה הייחודיות" של גלובלבוקס, ובעיקר לאפשרות לגלות ולנתח את הפוזיציות של הבנקים. ILS וחסון טוענים כי למעשה אין לגלובלבוקס כל סודות מסחריים שאינם ידועים לכל העוסקים בשוק, ולכן אין מניעה לאפשר מעברו של חסון לשורותיהם.
וכך נטען בתגובה: "למעשה, טענתה של גלובלבוקס היא כי היא יכולה להעריך את ה'פוזיציה' של הבנקים... הבנקים רגישים ביותר לזליגת מידע מהם החוצה, וקיים איסור מוחלט על החברה המבצעת לנסות ולבצע ספקולציה לגבי הפוזיציה של הבנק בעת ביצוע העסקות שבהן היא מתבקשת לתווך. שיטת העבודה הנדרשת בתחום זה היא ביצוע בתום לב של העסקה הנדרשת כלשונה, כהווייתה וכפשטותה".
ILS הוסיפה בתגובה כי "לא קיימת כל דרך ממשית להעריך את ה'פוזיציה' של הבנקים השונים". ILS מסכמת: "ממילא, אין צורך במידע זה לביצוע העסקות, וכל שימוש במידע זה מעבר לנדרש לביצוע עסקת התיווך הוא שימוש לרעה, ומשכך ILS אף אינה מעוניינת בכל מידע כזה".
"צעיר ללא ניסיון והשכלה"
ILS מפרטת את ההיסטוריה בהקמת שתי החברות: גלובלבוקס היא הוותיקה בשוק התיווך הבין בנקאי. היא הוקמה ב-96' ע"י אופנהיימר, וגלובל טריידינג ויז'ן, שהיתה בבעלותם של בני עילם ומשה בן יוסף. באותה תקופה צורף לחברה כמנהל שי דטיקה שהיה בכיר בתחום המט"ח בבנק הפועלים. דטיקה הקים ופיתח בגלובלבוקס את תחום התיווך במסחר הבין בנקאי של הדולר-שקל, והוא זה שלפי הטענה לימד את בני עילם, שהגיע מענף הבנייה, את העבודה בתחום.
דטיקה התפטר מגלובלבוקס, לפי הנטען, ב-97' ועבר לנהל חברת היי-טק. במקביל עברה גלובלבוקס שינוי בעלות כאשר מנורה גאון נכנסה כשותפה. מאוחר יותר הקים דטיקה עם עוד שני שותפים - שמואל ראובני ועודד זלצשטיין - את ILS ברוקרס.
על נסיבות הצטרפותו של חסון לגולבלבוקס ועל ניסיונו הקודם בתחום, חלוקים הצדדים. עילם מגלובלבוקס מציג את חסון כ"צעיר ללא ניסיון, השכלה או כישורים מיוחדים", וכמי שבעת הצטרפותו לחברה נאלץ לעבור הכשרה ארוכה שבה גרם לחברה נזקים ניכרים בעקבות שגיאות שעשה. למשל כאשר רכש בטעות עבור בנק הפועלים 12 מיליון דולר במקום למכור אותם.
מנגד, כותב חסון בתגובתו כי לפני שהצטרף לחברה בספטמבר 2002 עבד כעוזר למנהל מדור מעו"ף בבנק המזרחי וניהל תיקי השקעות באופן פרטי בביתו. לטענתו, עילם הוא שפנה אליו כדי להקים ולנהל בגלובלבוקס את דסק המסחר באופציות, ובפועל בזכות "כישוריו האישיים" עבד גם בתחום המסחר שקל-דולר. למעשה טוען חסון כי חודשים ספורים לאחר שהצטרף לגלובלבוקס הוא ביצע את העבודה באופן עצמאי וללא כל פיקוח.
גם תנאי העסקתו של חסון, שבעת שהצטרף לגלובלבוקס היה בן 24, נפרשים בתגובה שהגיש. לדבריו, כאשר הצטרף לחברה הוא היה במצב כלכלי נואש שכן בתקופה שקדמה לעבודתו בה הוא השקיע "סכומי כסף בלתי מבוטלים" אשר בתחילה הניבו רווחים, אך בעקבות קריסת מגדלי התאומים כל השקעותיו ירדו לטימיון והוא נכנס לחובות כבדים ולמצוקה כלכלית קשה.
חסון אומר כי מאחר שהיה במצוקה כלכלית כאשר חתם על הסכם העסקתו בגלובלבוקס הוא עשה זאת מבלי לקיים מו"מ ולכן משכורתו ההתחלתית היתה 10,000 שקל לחודש. משכורת זו קפצה לאחר שלושה חודשים ל-16 אלף שקל לחודש, וכמה חודשים מאוחר יותר החל לקבל בנוסף גם 10% מכל הכנסות החברה בתחום האופציות. מדברי חסון עולה כי בארבעת החדשים האחרונים להעסקתו בחברה ולפני שהודיע על עזיבתו ל-ILS הוא זכה לשכר של כ-28.5 אלף שקל לחודש.
אלא שגם סכום זה הוא זניח לעומת הסכומים שהוצעו לו, לטענת עילם, בעת המו"מ שנוהל עמו כדי למנוע את מעברו ל-ILS. לפי עילם, הוא הסכים להעניק לחסון שכר של 50 אלף שקל לחודש ובנוסף זכות לרכוש 25% מהחברה במחיר נמוך ביותר עם סיום תקופת העסקתו ביוני 2005. אלא שעילם טוען כי גם סכום זה לא סיפק את חסון שבחר לעבור ל-ILS.
"שיטות העבודה הייחודיות" של בני עילם
אמיר הלמר
4.4.2004 / 7:35