למחרת היום בו קיבל עו"ד אבי סופר את ההודעה המיוחלת כי עבר בהצלחה את בחינות לשכת עורכי הדין וכי הוא מוסמך לעסוק מעתה באופן רשמי במקצוע, חיכתה לו הפתעה קטנה.
בעמוד הכלכלה של ה"ארץ" התפרסמה מודעה גדולה בה מברכים אותו חלק מלקוחות משרד עורכי הדין בו התמחה אז - משרדו של פרופ' יעקב נאמן מי שהיה מנכ"ל משרד האוצר ולימים אף שר האוצר, על עמידתו בבחינות וקבלת הרישיון לעסוק בעריכת דין.
משראה פרופ' נאמן את המודעה, אומר אבי, חשכו עיניו שהרי מדובר בפרסום שאסור על עו"ד עפ"י כללי הלשכה, נאמן פנה ללקוחות שפירסמו את המודעה והבהיר להם את הנזק שעלול להיגרם לעו"ד סופר הצעיר ואלו מצידם מיהרו לשלוח מכתבי התנצלות ללשכת עורכי הדין והודיעו כי הדבר נעשה על דעתם בלבד מבלי ששיתפו ברעיון את עו"ד סופר או אנשי המשרד.
כך החל למעשה עו"ד סופר, המשמש כיום כראש המחלקה הבינלאומית ושותף במשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות', את קריירת עריכת הדין שלו, בראשית שנות ה-80'.
את לימודי המשפטים סיים סופר בהצטיינות באוניברסיטת ת"א ואת תקופת ההתמחות חילק בין משרדו של פרופ' יוסף גרוס לבין התמחות אישית אצל פרופ' יעקב נאמן.
חיידק העבודה
לאחר שגמר בדעתו להמשיך וללמוד שם פעמיו, בצוותא עם אשתו לארה"ב. הבחירה נפלה על אוניברסיטת וירג'יניה, שאז סווגה במקום החמישי בארה"ב אך עם זאת לא היתה פופולרית בקרב הישראלים שבחרו ללמוד בחו"ל וכך מצא את עצמו סופר באוניברסיטה בבדידות ישראלית, מלבד ישראלי נוסף שלמד בבית הספר הצבאי למשפטים - אורי שהם, לימים הפרקליט הצבאי הראשי.
לאחר שסיים את התואר השני ובדרכו לתואר השלישי נכנס בו כהגדרתו - "חיידק העבודה". הוא החל את מסעו המקצועי במשרד הניו יורקי של Morgan, Lewis & Bockius - המשרד הרביעי בגודלו בארה"ב, שאז, באמצע שנות השמונים, מנה כ-300 עו"ד (כיום הוא מונה מעל 1,000). במשרד התמחה סופר בתחום החברות.
לאחר שקץ בחייה התוססים של ניו יורק ובנסיעות יום יומיות של כשעה וחצי למשרד ובחזרה. עבר סופר להתגורר בוושינגטון הבירה ועבד במשרד יהודי שהתמחה בתחום המקרקעין והמיזוגים ובעיקר רכישות LBO (רכישות ממונפות). לימים התמזג המשרד הקטן עם משרד Kelley Drye & Warren (מקום 116 בארה"ב) ובו התמקצע סופר בתחום המיסוי האמריקאי בעסקות בינלאומיות - תחום התמחותו עד היום.
סופר עוד הספיק לעבור בראשית שנות ה-90' למשרד נוסף Cadwalader, Wickersham & Taft (מקום 60 בארה"ב) לפני שפנה לתחום העסקי ופעל בהקמת מיזמים עסקיים בין ארה"ב לקוריאה והיה שותפו של חתנו של נשיא קוריאה דאז.
גם את תחום המחשבים הוא לא פיספס ועסק בניהולה של חברת סטרארט אפ אמריקאית בשם ארקו מוצרי מחשב.
החזרה לישראל
לישראל הוא חזר ב-1999 מסיבות עסקיות ואז הצטרף למשרדו של ד"ר ליפא מאיר, אותו הכיר עוד ממשרדו של נאמן אז היה מאיר שותף במשרד, במטרה להקים למעשה במשרד את המחלקה הבינלאומית.
"לא מדובר רק במחלקת היי-טק למרות שחלק לא מבוטל מהפעילות נעשית בתחום זה", אומר סופר, "אלא מדובר במחלקה בינלאומית הנותנת שירות למשרד בכל תחומי הפעילות של המשרד, בין אם מדובר בכלכלה ישנה או חדשה".
"יש לנו הבנה מלאה של כל מערכת החקיקה האמריקאית הענפה ואנו נותנים למעשה פתרונות לבעיות המתעוררות בכל העניינים הנוגעים לפעילות של חברות באמריקה", מסכם סופר.
לאחרונה לשם חיזוק הקשרים הבינלאומיים בעיקר עם היבשת הגדולה, נחתם, ביוזמתו של סופר, הסכם שיתוף פעולה בין משרד ליפא מאיר ושות' והמשרד האמריקאי השביעי בגודלו בארה"ב - Akin, Gump, Strauss, Hauer & Feld.
למשרד האמריקאי המיוחס הזה, שלשרותיו שב לאחרונה תומס פולי, שגריר ארה"ב ביפאן, יש אלף עורכי דין הפרושים בעשר ערים בארה"ב וכן משרדים בלונדון, בריסל, מוסקבה, ריאד וכעת באמצעות משרדו של מאיר, המונה כ-20 עורכי דין, יש לו אף נציגות בישראל.
מתכוננים להפרטות בישראל
סופר טוען כי שיתוף הפעולה בין המשרדים יתן למשרד יתרון מקצועי ואסטרטגי. "מדובר במשרד שרק המחלקה הטכנולוגית שלו מונה כ-300 עורכי דין העוסקים בטכנולוגיה מתקדמת".
יתרה מכך, מוסיף סופר, "למשרד האמריקאי ניסיון רב בכל הקשור בהפרטת חברות בכל רחבי העולם ואנחנו כבר מתארגנים לייצג חברות שמעוניינות להתחרות על רכישת החברות העומדות להיות מופרטות בעתיד הקרוב בישראל - בזק ובנק לאומי".
למשרד מאיר יש אומנם ניסיון בתחום ההפרטות בישראל, לדוגמה הפרטת כימיקלים לישראל, אך במשרד אין מחלקה מיוחדת המתמחה בתחום התקשורת או הבנקאות. עם זאת הדבר אינו מטריד את סופר שכן שיתוף הפעולה עם המשרד האמריקאי הענק מכסה כל חלל משפטי אפשרי.
אי אפשר לדעת הכל
"אי אפשר לדעת הכל", אומר סופר בגילוי לא אופייני לעו"ד, "כל הטריק הוא לדעת את מי אפשר להפעיל, להגיע למקור הידע ולגרום לכך שהוא יהיה זמין עבורך בכל עת שתזדקק, לכן החשיבות העצומה בשיתוף הפעולה החדש".
סופר הוא מאמין גדול בשיווק וזיהוי הזדמנויות עסקיות ולדעתו שיתוף הפעולה בין המשרדים כבר תורם רבות במישור השיווקי. חלק מעבודת השיווק אינה נושאת פירות באופן מיידי עבור המשרד.
"כאשר אנחנו לוקחים טיפול בלקוח כמו חברת סטארט אפ אנחנו לא נותנים אך ורק שירות משפטי אלא מלווים אותם עסקית ועוזרים להם גם בתחום הגיוס עצמו וגם מבחינת מידע על אפשרויות עסקיות", אומר סופר, "ולשם כך אני משתמש גם במידע הרב ובקשרים של המשרד האמריקאי שלנו למצוא מימון אפשרי באמצעות הקרנות הרבות שעובדות עם המשרד האמריקאי".
מנוף שמקורו בכלכלה הישנה
כמובן שהדבר פועל בשני הכיוונים ולקוחות של המשרד האמריקאי במידה שייכנסו לפעילות בארץ יבחרו לעשות זאת ככל הנראה באמצעות משרדו של מאיר.
המחלקה הבינלאומית במשרד מאיר כאמור הוקמה רק בשנת 1999 כשתעשיית ההי-טק היתה בשיא המירוץ המטורף לקראת התהום שנפערה לה במהלך שנת 2000, עם זאת "האיחור" הזה משום מה אינו מטריד את סופר שטוען דווקא כי היות שהמשרד מבוסס מאוד בכלכלה הישנה מאפשר לו כעת להיכנס לתחו
כמו באמריקה
אמיר הלמר
10.4.2001 / 20:28